דף הבית המלץ לחבר על האתר צור קשר הערות ותגובות הפוך לדף הבית  
מילת חיפוש :
הצטרף עכשיו:
תורת חיים
מאמרי הגות בתורה
עיונים בחומש בראשית
עיונים בחומש שמות
עיונים בחומש ויקרא
עיונים בחומש במדבר
עיונים בחומש דברים
הגות עיון ומחשבה
דברי חכמי הדורות
לקח הנביאים
מילון מושגים
עיון פילוסופי
התגלות היסטורית
חכמת הכתובים
הלכה ברורה
עקרונות בחינוך
רעיה ואיש
אקדמיה-ביקור וביקורת
הוגים וחכמים אורחים
מהות התפילה
שירה ופיוט

מאמרי הגות בתורה

מהי התורה?

מהי מהותה של תורת ישראל? מהי אותה תורה שרוחה ספוגה בנשמות כל אחד ואחת מאתנו, דרך שרשרת של דורות כה רבים? האם התורה היא ספר פילוסופיה? ספר היסטוריה? ספר מדע? או שמא מאופיינת היא בצורה אחרת?

מהי התורה אותה אנו נושאים עמנו בחרדת קודש זה אלפים בשנים, שדרכה ובזכותה התעצבה זהותנו, ושעליה אנו נשענים במהלך מסע היסטורי רצוף תלאות ומרורים מחד, ואושר והתעלות רוחנית מאידך. זו התורה שאין לה אח ורע בין הגויים, אך השפיעה על תולדות העמים השכלתם והתפתחותם, יותר מכל מסמך אחר שהגיע אי פעם לידי האדם, וזאת בזכות עקרונות נשגבים ואובייקטיבים הגלומים בין דפיה, שאותם מיישמים היהודים באשר הם באלפי שנות גלותם ושבתם בארצם.

אך מהי התורה שלנו? מהי אותה תורה שכולנו על פי המסורת רמוזים בה, ושרוחה ספוגה בנשמות כל אחד ואחת מאתנו, דרך שרשרת של דורות כה רבים? האם התורה היא ספר פילוסופיה? ספר היסטוריה? ספר מדע? או שמא מאופיינת היא בצורה אחרת?

מה בתורה?

על משמעותה היסודית של התורה ניתן בפשטות ללמוד מהמילה "תורה" עצמה. שרשה המילולי של המילה "תורה" הוא שרש "הרה", ומשמעותה המושגית היא "הוראה". מצד משמעות שמה, באה התורה להורות לאדם מישראל את הדרך הנכונה לילך בה ואת תפקידו בעולם, ולעם ישראל את תפקידו ככלל אנשים, כמסגרת לאנשי העם, וכגוף משפיע ידע וערכי מוסר לעמי העולם. ממש כאם ההרה את ילדה ואחר כך מחנכתו, כך התורה היא הורתו של ישראל, ותחת כנפיה יתחנך לקיום ייעודו.

התורה מציגה את עקרונותיה, השקפותיה וציוויה המעשיים דרך סיפור התהוותו, יסודו וביסוסו של עם ישראל. בתוך כך מתוארים התהליך ההיסטורי וההתפתחות הרעיונית שהובילו להיווצרות העם, מתגלות נסיבות מתן תורה, ובשיאן יציאת מצרים ומעמד הר סיני, ומוצגות המצוות ועקרונותיהן שהן הבסיס לתשתית ההלכתית מאז ועד היום.

תוכן התורה העקרוני הוא יצירת עם ישראל וההנחיות לקיומו הנכון.

חמשת חומשי התורה נסבים סביב היבטים שונים של יצירת העם:

ספר בראשית מתאר את האדם ואדמתו באנושות ממנה נוצר העם, מבריאת העולם עד ירידת המשפחה המהווה את גרעין העם, למצרים

בספר שמות נהיה ישראל לעם במצרים. משם הוצא כעם השם לו ניתנה תורת השם ובתוכו נבנה משכן השם

ספר ויקרא מורה על צורת קרבת ישראל לשם במשכן ועל שמירת קדושתו וטהרתו

ספר במדבר חוזר כמקביל לספר שמות על מצב העם אך סביב למשכנו הנמצא כבר בפעולה

ספר דברים חוזר כמקביל לספר בראשית על האדם ואדמתו, מסכם את מסע ישראל במדבר ומכינו לחיים ברוח התורה בארץ ישראל שם יקבע בעתיד מקדש השם.

לסדר את הידע

לפני קצת פחות מ-300 שנה (שנת תס"ז- 1707) חי באיטליה אחד מחכמי ישראל האחרונים בשם ר' משה חיים לוצאטו, הלא הוא הרמח"ל. למרות פטירתו בגיל צעיר מאד יחסית (40), הספיק להשאיר מאחריו סדרת ספרים וחיבורים מפוארת הנלמדת תדיר בכל מחוזות ישראל עד עצם היום הזה.

שניים מן המפורסמים בספרי הרמח"ל הם "מסילת ישרים", בו מלמד את הדרך לקנין מידות מובחרות להשלמת נפש האדם, וספר "דרך ה'", בו מלמד על דרך הקבלה, עקרונות בכמה נושאי השקפה ומחשבה יסודיים. לכל אחד משני הספרים, כתב הרמח"ל הקדמה, שנראית לכאורה כהסבר פשוט למטרת הספר עצמו, אך למעשה, כך העירני אחד מרבותי, הניח הרמח"ל בהקדמותיו אלו, יסודות להבנת הבטים חשובים ברכישת הידע האנושי באשר הוא, יסודות שהבנתם מסייעת להעלות את חיי האדם למלוא גדלותם.

בהקדמתו לספר "דרך ה'" הוא כותב (באורים בסוגריים- אי"ל): "יתרון ידיעת הדברים על מתכונת חלקיהם, כפי מחלקותם וסדרי יחסיהם, מידיעתם שלא בהבחנה; (עדיף לדעת דברים בכל נושא שהוא בצורה מסודרת על פי החלקים שמהם מורכבים והיחסים ביניהם, מאשר לדעתם שלא בהבחנה מסודרת) כיתרון ראיית הגן המהודר בערוגותיו ומיופה במסילותיו ובשורות מטעיו, מראיית חורש הקנים והיער הצומח בערבוב. (עדיפות זו משולה לסדר שמשתקף מראיית גן מהודר המסודר בשורות מקבילות, לעומת ראיית ערבוביית צמחים שקשה להבחין ביניהם). כי אמנם ציור חלקים רבים אשר לא נודע קשרם ומדרגתם האמיתי בבניין הכל המורכב מהם, אצל השכל המשתוקק לדעת, אינו אלא משא כבידה.... לא יעלה בידו לבוא עד תכליתו כיון שנעדר ממנו תשלום עניינו.... (האדם מחזיק בכל מיני ידיעות או חלקי ידיעות במגוון נושאים, אך אם איננו יודעים להבחין בהקשר הנכון שלהם, ובמקומם ודרגתם האמיתית במציאות, הרי שיש עלינו משא כבד של חוסר בהירות, ולא יעלה בידינו להגיע לברר את תכלית הדברים ולהבינם אל-נכון). לא כן היודע דבר על אופניו, שבהיות נושאו מתגלה בעליל כמות שהוא, הלוך ילך השכל אל אשר יפנה שם וביופי מלאכותיו יתענג וישתעשע".

כותב הרמח"ל ומלמד אותנו יסוד עקרוני, פשוט, אך חשוב מאין כמוהו בדרך לרכישת חכמה, והוא ההכרח לסדר את הידע שלנו כנדבך יסודי ברכישת חכמה. על האדם לשאוף לסדר את ידיעותיו ואת היחסים ביניהם ממש כשם שגנן מעבד ומסדר את ערוגות הפרחים בסדר מופתי ואסתטי. סדור הידע, והבנת סדרי העדיפויות בין ידיעות שונות יתרמו להורדת מסע כבד של חוסר בהירות מעל לב האדם. סדור הידע, כך כותב הרמח"ל, הוא הבסיס להתקדמותו השכלית של האדם.

אחד החכמים האחרונים כתב על דבריו אלו של הרמח"ל: "סידור הידע עליו מדבר הרמח"ל, אינו רק מועיל למניעת טרדת המחשבה בדרכה לחכמה, אלא הוא הכרחי כדי להגיע לשיא החכמה. כדי לתפוס עקרונם של דברים דרוש לימוד לדעת אלו מחשבות הן עיקריות וכוללות ואלו הן רק טפילות".

להעמיק את הידע (חזרה ושינון)

בהקדמה השניה אותה הזכרנו, לספרו "מסילת ישרים" כותב הרמח"ל: "החיבור הזה לא חיברתיו ללמד לבני האדם את אשר לא ידעו, אלא להזכירם את הידוע להם כבר ומפורסם אצלם פרסום גדול..... התועלת יוצאת מהחזרה עליו וההתמדה, כי ייזכרו לו הדברים האלה הנשכחים מבני האדם בטבע, וישים אל לבו חובתו אשר הוא מתעלם ממנה".

בהקדמתו השניה מדבר הרמח"ל על הזכרת מה שכבר ידוע, בד בבד עם התמדה על שינון תדיר. השינון הכרחי כדי שהאמת תמלא את הנפש בכל רגע ורגע. כמו שמטרת הלימוד הוא סידור הידע, כך מטרת השינון היא העמקתו, למען נגיע למודעות מתמדת ומלאה של הידע המסודר.

ליישם את הידע (חינוך מעשי)

מלבד האמצעים עליהם דיבר הרמח"ל - לימוד ושינון, ישנו אמצעי עיקרי לסידור הידע ולהעמקתו, והוא חינוך מעשי, הצועד בד בבד עם חינוך מחשבתי תואם.

ניקח רופא למשל, שלאחר שגמר את לימודיו (והידע שלמד ושינן מהספרים מאורגן ומסודר במוחו), עליו להתחיל להתמחות על ידי סטאז', כלומר על ידי עבודה מעשית ואימון מתמיד במה שלמד, וזאת לקראת עבודתו המעשית כרופא שרק אחרי שנים רבות ממנה, יוכל להתפתח לדרגת מומחה. ישום זה הוא מה שיפתח אותו לקראת היותו רופא טוב ע"י הפנמה מעשית של הידע אותו למד במשך שנים כה רבות, והראיה בשטח איך מתיישמים הדברים שכבר למד ומתחברים לידי ידע חדש.

דבר זה נכון למעשה לכל תחום ידע רלבנטי לחיי האדם. על מנת להעמיק ולהפנים ידיעות שרכש, בין אם ידיעות הנוגעות לתחום המקצועי בו מתעסק, ובין אם ידיעות ערכיות על החיים עצמם, ועל מנת להשכיל את היחסים והאיזונים הנכונים ביניהם, על האדם ללמוד כיצד ליישם את ידיעותיו, ולהתאמן בישום זה על מנת שיוכל להעמיקם ולהפנימם.

תורת ישראל: מערכת חינוך מעשית

התורה באה לאחד את כל היבטי רכישת הידע אותם הזכרנו למקשה אחת בכל תחומי החיים.

אין התורה ספר היסטוריה, הגם שיש בה סיפור היסטורי. אין התורה ספר פילוסופיה, הגם שמעוגנות בה אמיתות פילוסופיות יסודיות ביותר המיוחדות למחשבת היהדות. תורת ישראל היא מערכת החינוך המעשית של עם ישראל שבאמצעותה רוכש ידע נכון על המציאות ועל הדרך הנכונה לפעול בה, את הכלים לסידור הידע הזה, לשינונו, וליישומו בכל תחומי החיים.

התורה היא ספר המכוון ללמידת מוסר השכל מכל פרט וכלל אשר בו על ידי מתן כלים ל: א. תיקון השקפות האדם על המציאות, ב. להתנהגות נכונה בפועל כלפי הפרטים במציאות.

בדבריה בספר דברים כ"ט, ח' בסוף פרשת "כי תבוא" מעידה התורה על מהותה: "ושְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשו". התורה קוראת לכל איש ואישה מישראל לשמור את דברי הברית, כי דברי הברית האלה הם הכלי בעזרתו אנו מתחנכים להשכיל את כל אשר נעשה, ושבעזרתם פסענו אלפי שנים כ"עם חכם ונבון" שהשפיע מטובו וטהרתו המוסרית על כל עמי העולם.
 
התורה- מערכת חינוך לחכמה מעשית
 
אי'ל
תגובה לכתבה תגובה לכתבה תגובה לכתבה לחץ לתגובות לכל הכתבות לכל הכתבות הדפסת כתבה הדפסת כתבה שלח לחבר שלח לחבר הצטרף אלינו הצטרף אלינו
כתבות נוספות
פרשת בשלח: עולם חסד יבנה
הרמב"ם כותב ששלש עשרה מידות הרחמים הן תשובה לשאלתו של משה "הודיעני נא דרכיך ואדעך". מה משמעותו של הד...
אי'ל
'ויותר יעקב לבדו'-טעמים ביחודו של עם ישראל
מאבקו של יעקב כנגד שרו של עשו באותו לילה חשוך, מהווה סימן לדורות למאבקינו מול עמים ואימפריות. כמו יע...
אי'ל
עוד בערוץ
תגובות
חדש באתר
בניית אתרים Media 4U