דף הבית המלץ לחבר על האתר צור קשר הערות ותגובות הפוך לדף הבית  
מילת חיפוש :
הצטרף עכשיו:
תורת חיים
הגות עיון ומחשבה
דברי חכמי הדורות
הגות במחשבת חכמים
עיונים השוואתיים בחכמה
חכמה בגויים תאמין
לקח הנביאים
מילון מושגים
עיון פילוסופי
התגלות היסטורית
חכמת הכתובים
הלכה ברורה
עקרונות בחינוך
רעיה ואיש
אקדמיה-ביקור וביקורת
הוגים וחכמים אורחים
מהות התפילה
שירה ופיוט

עיונים השוואתיים בחכמה

מעלת החשיבה והשכל

דברי חכמים על מעלת השכל וחשיבותו במסע היהודי להשלמתו. דברי גאונים, ראשונים ואחרונים

ובראש הדברים דברי הרמב"ם בחגיגה פ"ב מ"א: "כל שלא חס על כבוד קונו, הכוונה בזה מי שלא חס על שכלו, כי השכל הוא כבוד השם"

הגאונים (הרס"ג זצ"ל , ורבי ניסים גאון זצ"ל):

1. "ואם יאמר אדם היאך נשליט עלינו את העיון (מבאר ר' יוסף קאפח זצ"ל: הכרעות השכל וההגיון) במדעים ודיוקן עד שנקבען לנו כדעה כפי שיתכוננו ויתאשרו, והרי בני אדם מכחישים מלאכה זו, ובעיניהם העיון מביא לידי כפירה ומוציא אל האפיקורסות.


אומר, אין זה אלא בעיני המוניהם (מבאר הרב קאפח: פשוטי העם ואשר אין חלק להם בחכמה ובבינה) [ומביא דוגמאות לאמונות שונות שנהגו בזמנו שמקביליהם העקרוניים ישנם אף היום].

ואם יאמר הרי גדולי ישראל הזהירו מזה, ובפרט העיון בראשית הזמן וראשית המקום, והוא אמרם, "כל המסתכל בארבעה דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם מה למטה מה למעלה מה לפנים ומה לאחור" (חגיגה ב', א').

נאמר בעזרת הרחמן, כי העיון האמיתי לא יתכן שימנעונו ממנו, והרי בוראנו כבר ציוה עליו עם המסורת האמיתית, באמרו "הלא תדעו הלא תשמעו הלא הוגד מראש לכם הלא הבינותם מוסדות ארץ" (ישעיה מ', כ"א, ופירושו שם: האם לא ידעתם, ולא שמעתם ולא הוגד לכם מראש ולא התבוננתם על מוסדות הארץ?), [ומביא עוד דוגמאות מספר איוב]. [הרס"ג אמ' ודע', הקדמה ע"מ כ"ב]

[הארת הר' קאפח: וכבר העיר על כך הרמב"ם במו"נ ח"א, ל"ב: "ואין הכוונה בלשונות אלו שאמרום הנביאים והחכמים ז"ל נעילת שערי העיון לגמרי והשבתת השכל מלהשיג מה שהוא יכול להשיג כמו שמדמים הסכלים הכסילים המתנשאים לעשות חסרונם וטמטומם שלמות וחכמה. וחכמה ושלמות זולתם חסרון ויציאה מכלל הדת, שמים חשך לאור ואור לחושך]

2. "אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח [משלי כ'א ט'ז]. בעולם הזה כפי שאתה רואה מי שאין בו דעה יאבד, כי בלי תבונה ולא חוש הבחנה יפול באבדון, ולעולם הבא לא יגיע אל האושר, לפי שאין להשיגו אלא במשמעת לדבר השם ולא תתכן משמעת אלא בדעת" ואמרו חכמי ישראל במי שלא השלים עניני החכמה משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבתה מחלוקת [סנהדרין פח', ב', סוטה מז, ב'], למדונו דברים אלה שאם התלמידים השלימו לימודיהם לא תהא ביניהם מחלוקת ולא ויכוחים. [אמונות ודעות לרס"ג, הקדמה, פירושו במשלי].

3. "כל המצוות שהן תלויים בסברא, כבר הכל מתחייבים בהן מן היום אשר ברא אלוקים אדם על הארץ" (ר' ניסים גאון בהקדמתו לש"ס)

4. "והדעה היא על שני פנים אמת ושקר, והדעה האמיתית הוא שידע את הדבר כפי שהוא: המרובה מרובה, והמועט מועט, והשחור שחור, והלבן לבן, והמצוי מצוי, והנעדר נעדר. והדעת השקר היא ידיעת הדבר שלא כפי שהוא: המרובה מועט, והמועט מרובה, והלובן שחור, והשחור לובן, והמצוי נעדר, והנעדר מצוי.

והחכם המשובח הוא מי ששם אמיתות הדברים ליסוד, ומשתית על כך את דעותיו ועם חכמתו הרי הוא מחזיק במה שראוי להחזיק ונשמר ממה שראוי להשמר. והסכל המגונה מי ששם דעותיו ליסוד ומדמה שאמיתות הדברים תהיינה כפי דעותיו ועם סכלותו הוא מחזיק במה שצריך להשמר ממנו ונשמר ממה שצריך להחזיק, וכמו שנאמר "חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח" [משלי י'ד, ט'ז] [ר' סעדיה גאון זצ'ל, הנבחר באמונות ובדעות, הקדמה, ע'מ י'ב]

5. "ראוי שנזכיר המובילים אל האמת והמביאים אל הנכון אשר הם מקור לכל מדע ומבוע לכל ידיעה" (הר' קאפח: כללים יסודיים המהווים קוי הדרכה כלליים לחוקר):

1. ידיעת הנראה: השגת החושים
2. ידיעת השכל: מה שמתחייב בשכל האדם בלבד (חשיבות האמת וגנות הכזב)
3. ידיעת דבר שההכרח מחייב אותו: שהכחשתו מחייבת הכחשת מושכל או מוחש. ומכיון שאין דרך לביטולו (דהיינו, אין משמעות להכחשת מושכל או מוחש), הרי מחייבו הדבר לאמת אותו הענין.

.....אבל אנחנו, קהל המייחדים, אנו מאמתים שלש נקודות אלו כמובילי כל מדע (ידיעה), ומוסיפים להם יסוד רביעי –והוא אשר למדנוהו באותן השלשה ונעשה לנו יסוד,והוא נכונות המסורה האמיתית- שבנויה על ידיעת החוש וידיעת השכל כפי שיתבאר במאמר השלישי בספר." [ שוב, רס"ג זצ"ל]

מעט מדברי ראשונים:

1. "וכל אלו הדברים כדי לכוף את יצרו ולתקן דעותיו, ורוב דיני התורה אינם אלא עצות מרחוק מגדול העצה, לתקן את הדעות וליישר את כל המעשים" (רמב"ם הלכות תמורה, ד', י"ג)

2.. " אין להאמין בדבר רק בגלל אומרו דע כי אתה חייב לדעת, כל מי שירצה להעמיד דעת ידועה, ולישא פני אומרה, ולקבל דעתו בלי עיון והבנה לענין אותו דעת אם אמת איתה אם לא, שזה מן הדעות הרעות, והוא נאסר מדרך התורה וגם מדרך השכל" (ר' אברהם בן הרמב"ם, מאמר על אגדות חז"ל)

3. "אם מצאנו אחת מהן (המצוות) מכחשת שיקול הדעת, אינו נכון שנאמין בו כי הוא כמשמעו (ר' אברהם אבן עזרא, פ' יתרו)

4. "היא התורה אשר בהשתמש בה השכל יחזק ויזוך ויזהיר וידחה מעל האדם הסכלות הגוברת על נפשו, המונעת אותו מראות הדברים על אמיתתם ומהניחם על מכוניהם"... "ההערה התורנית היא הקדמה ומבוא להארת השכל.... וכיון שאינו מקבל את התורה אינו מקבל חיובי השכליות, וכשאינו מקבל מה שמחייבו השכל יצא לו מתכונת "החי המדבר"..... כי מצוות התורה יש תכלית למספרן והן מגיעות עד סך ידוע והוא תרי"ג מצוות. אך מצוות השכל כמעט שאין להם תכלית, כי בכל יום יוסיף האדם דעת בהן" (חובות הלבבות שער ג', פרקים ב' וג')

מעט מדברי אחרונים:

1. "עם החמס שגם השכל הפשוט של האדם מגנו ואוסרו, נהרס עוגן ההצלה האחרון שאפשר היה לצפות שיחזיר את האנושות למוטב: השכל". [דעת סופרים פרשת המבול]

2. והנה כל אדם הוא דיין, כי תמיד מוטל עליו לשפוט על צדק הנהגתו ואמיתת השקפותיו" (הר' דסלר מכתב מאליהו, א' 56.) (מה... גם מה שמקובל?)

3. "משכיל: הבוחר תמיד באמצעים טובים המובילים אל תכלית הנרצה ע'י שכלו ותבונתו נקרא משכיל [מלב'ים: יהושע א',ז]" " מצוות התורה הם מצוות שכליות מובילות אל מטרת האושר והשלמות... הם ילמדו ארח סלולה בכל דרכי בני אדם"

4. "ברם לאהבת האמת קודמת הכרת האמת, שכן כל אהבה נובעת רק מתוך הכרה, וכל הכרה אמיתית מביאה לידי אהבה אמיתית." [ר' הירש, עונות השנה ד', ע'מ סה]

5. "לשם ההבנה הפשוטה דרושה לא רק ידיעת השפה שבה נכתבו הדברים אלא מעל לכל גם שכל ישר, הרגשת קדושת הדברים, ידיעה בהקיפם ומטרתם. ומעל לכל אלו ידיעת פי מי המדבר את הדברים ויד מי הכותבת אותם. חיבורו של ילד קטן כתוב לפי הפשט ודברי אלוקים חיים כתובים בתורה גם לפי פשוטם. פתי גם הוא צריך לדעת, להבדיל בין פשט דבר אחד למשנהו וכל שכן שהחכם צריך להבין זאת". [ד"ס, הקדמה לפירוש התורה]

לוקט ורוכז ע"י אי"ל
תגובה לכתבה תגובה לכתבה תגובה לכתבה לחץ לתגובות לכל הכתבות לכל הכתבות הדפסת כתבה הדפסת כתבה שלח לחבר שלח לחבר הצטרף אלינו הצטרף אלינו
כתבות נוספות
הדרך אל האושר בהגותם של גדולים
מהי הדרך להגיע לשמחה ולאושר? גדולי הוגי ישראל שילבו שאלה זו כחוט השני בהגותם, והציעו לה פרשנויות מהי...
אי'ל
עוד בערוץ
תגובות
חדש באתר
בניית אתרים Media 4U