דף הבית המלץ לחבר על האתר צור קשר הערות ותגובות הפוך לדף הבית  
מילת חיפוש :
הצטרף עכשיו:
תורת חיים
מאמרי הגות בתורה
עיונים בחומש בראשית
עיונים בחומש שמות
עיונים בחומש ויקרא
עיונים בחומש במדבר
עיונים בחומש דברים
הגות עיון ומחשבה
דברי חכמי הדורות
לקח הנביאים
מילון מושגים
עיון פילוסופי
התגלות היסטורית
חכמת הכתובים
הלכה ברורה
עקרונות בחינוך
רעיה ואיש
אקדמיה-ביקור וביקורת
הוגים וחכמים אורחים
מהות התפילה
שירה ופיוט

מאמרי הגות בתורה

'ויותר יעקב לבדו'-טעמים ביחודו של עם ישראל

מאבקו של יעקב כנגד שרו של עשו באותו לילה חשוך, מהווה סימן לדורות למאבקינו מול עמים ואימפריות. כמו יעקב שנותר לבדו, כך גם על בניו, ישראל, לעמוד "לבדם", בעודם שומרים על יחודיותם שאך עימה יגיעו שלמים ל'עלות השחר'. מהן כמה מטעמיה של יחודיות זו לעם וליחידים שבו?

נורא ומרטיט היה המעמד הנשגב בו מצא עצמו יעקב אבינו ע"ה באותו לילה חשוך. לילה, שקיפל בחובו את תמציתו העקרונית של מסע היסטורי בן אלפי שנים, במאבק האיתנים מול שרו של עשו.

מלמדנו הרמב"ן בפרשת "לך לך" (בראשית י"ב, ו'): "אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב, והוא ענין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה ואמרו (תנחומא ט'), כל מה שאירע לאבות- סימן לבנים, ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאילו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד...". כך, כשם שאברהם אבינו העברי, היה "מעבר אחד", "וכל העולם כולו" מעבר אחר (כדברי רבי יהודה, בראשית רבה מ"ב), נותר גם יעקב אבינו "לְבַדּו" מולאותוה"איש". וכמו יעקב, כך גם אנחנו-בניו, קיבלנו דרכו את סימני מהותה של משימה בת אלפי שנים, לשאת עצמנו דרך (מ)אבק הדורות בבחינת "לבדו", עד יעבור אותו לילה חשוך ואפל, ויעלה השחר.

לא מקרה הוא הדבר, שבמשך שנות דור, ניצב ישראל-יעקב כמגדלור ערכי, לימודי ויישומי במסעו שהחל במדברו של העולם העתיק, ונמשך עד דורותינו שלנו, מולעינם השוטמת וידיהם הקפוצות של עובדי אלילים, עריצים קטנים וגדולים, מפיציהם של עבדות ודיכוי, מולם הישיר את עיניו שלו, בענווה הנובעת מלימוד ויישום מעשי של ערכים אלקיים נעלים, במסע עם סגולה בן ע' מאות.

אך שומה על ההוגה לברר: מהי אותה בחינת "לבדו" המאפיינת את בית יעקב, ושאת דגלה מניפים בניו לבדם בצליחתם את נהר הדורות?הרי לעומד "לבדו" בין אם יחיד הוא, או "עם", ישנם מאפיינים ייחודיים המבדילים אותו בהכרח מאלה ש"בעבר האחר".

ואכן יש גם לשאול: מהם כמה מהעקרונות הייחודיים המהווים את (י)סודם של בני ישראל באותן שנים ארוכות מאז אותו לילה ועד עצם היום הזה?

"לבדו"- ייחודיותו של "עם לבדד ישכון"

לא נתיימר במאמר מעין זה להראות את כלל ההיבטים המהווים את יחודו של עם כשלנו, או אף לטעון כי יודעים אנו את מכלולם של היבטים אלה... אך ננסה ב"ה לטעום יחדיו כמה טעמים, ערבים לחיך, שיענו ולו במעט על השאלות הנ"ל. נעשה זאת דרך הצבעתנו על ציר עקרוני אחד בן שלשה נדבכים, שהם למעשה שלשה היבטים באחדות אחת, שדומה שמהווה את לב ליבה של ייחודיות זו.

ישנו נושא אחד עליו העיד הרמב"ם זצ"ל, שמכל הדברים שלימד לכלל ישראל, היה החשוב ביותר עבורו ללמדו לאחרים. את ספרו הגדול "משנה תורה" פתח הרמב"ם (הלכות יסודי התורה א', א') במשפט "יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון....". באותה מטבע לשון בדיוק השתמש הרב במשפט האחרון שכתב בפירושו למסכת ברכות (ט', ז'): "כי חשוב אצלי להסביר יסוד מהיסודות יותר מכל דבר אחר שאני מלמד". ואכן השאיר לנו אחריו מקורות רבים בהם הראנו מעט מהדרך לחצר המלך.

ענין זה הוא מהותי ביותר, והוא הנדבך הראשון להשכילנו בייחודיותה של התפישה היהודית. זהו היסוד אליו הגיע אברהם אבינו העברי בהגותו, ושבעקבותיה התגלה אליו ה' ב"לך לך" (עיין רמב"ם ע"ז א', א'), ושעליה אמרו חז"ל שהוא "מעבר אחר" לעולם כולו כאמור כבר מעלה. התפישה היהודית לגבי "יחוד ה'" היא בעלת דיוק והיבטים שאינם קיימים באף תפישה לפניה או אחריה. מובן שלא שייך דיון בנושא מעין זה בהקשרו של מאמרנו זה, אך לענייננו יש לומר, כי השלכותיו של נדבך ראשון זה משמעותיות לנו ביותר.

קימא לן, שלא בכדי פותחת התורה בסיפור הבריאה המכריז על חידוש העולם, כשם שלא בכדי אנחנו מכריזים "שמע ישראל.... ה' אחד" פעמיים ביום. גם לא בכדי נפתחים עשרת הדברות בדיבר הראשון "אנכי ה' אלקיך", אשר עליו אומר הרמב"ם בהמשך אותו חלק שראינו מעלה בהלכות יסודי התורה (פרק א' הלכות א'-ו'), לידע שיש שם מצוי ראשון....אין עוד מלבדו.... וידיעת דבר זה הוא מצוות עשה שנאמר אנכי ה' אלקיך".

בחינתו העקרונית של נדבך ראשון ויסודי זה מובילתנו לשני נדבכים נוספים הנובעים ממנו, ושהם רבי משמעות לנקודה הייחודית היהודית: מכיוון ש"אין עוד מלבדו" ו"מלוא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו', ג'), הרי שמתקבלת בהכרח מסקנה גורפת המרטיטה כל לב: כל אשר לך- ממנו הוא. כל רגע, מחשבה, וכל מעשה, חשובים ו"נראים". "וכל אשר פעלת בו שקול וספור וחשוב".

סיפא ורישא של נדבכנו השני הזה הם, שאין רגע שאינך עומד מולו ית'. בחדרי חדרים כמו גם במקום הציבורי ביותר, יש לך להיות אותו אדם אחדותי נאמן לעקרונותיך וישר במעשיך. ההכרה בחשיבותו של כל רגע, הנובעת על כרחך מאחדותו הגורפת של ה', מחיבתך לעבודתו. הלא אתה-"עבד ה'". המחויבות לעשיית הנכון בכל רגע ורגע, בכל מצב ומצב, תהיה באשר תהיה, לבד ובציבור, וגם במעשים הכי "קטנים" ו"אפורים" כביכול, היא נקודה ייחודית יהודית. ואכן מיד אחרי "שמע ישראל" אנחנו אומרים "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך (ששלושתם מהווים את כל הוויתך הרוחנית).....בשבתךבביתךובלכתךבדרךובשכבך ובקומך, שהם ארבעה פעלים המייצגים כל מצב גופני אפשרי, בכל רגע ורגע בו מצוי האדם.

טהור ומזוקק הוא יסוד נוסף הכלול כאן, המתבטא בהיות מצוות רבות מסתיימות בהצהרה- "אני ה'" ("ואהבת לרעך כמוך- אני ה' ", "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלקיכם" ועוד רבים), וכמובן "אנכי ה' " שבדיבר הראשון. משמעות הדברים היא, שמתבקשים ממך הזיכרון וההתבוננות, שכל מצווה נובעת מתוך "פרספקטיבה" חובקת כל, המתייחסת לכל דבר דווקא בשם ה', והמחייבת אף אותך, עד כמה שמסוגל הנך, לקיימה מתוך אותה גישה יסודית- שהכל חשוב וכלום אינו הפקר.

רועם המסר התורני ליהודי באשר הוא: "דע מול מי אתה עומד", היינו, אין רגע אחד, מהרגע בו עמדת על דעתך ועד יום פטירתך שאינך יכול להיות בו (בכוח- שהרי זה מסע לחיים) -- עובד ה' באמת ובאהבה.

לכן, וכפועל יוצא משני נדבכים ראשונים אלה, העלנו סולמנו להבנתה של נקודת "לבדו" נוספת, עליה חרפו, ולא בכדי, בני דורות רבים את נפשם, הלא היא ההכוונה התורנית והמחויבות היהודית לעשייה רציפה מבחינת "גדול תלמוד המביא לידי מעשה". זהו יסודה של מחשבת ההלכה.

יסוד מוסד במחשבת ההלכה הוא הכלל היהודי הגדול, המלמדנו שעל כל ערך חיובי להתבטא בחיי האדםבפועל, בפרטים הקטנים שהם "עשה" או "לא תעשה". אין כוונתי מצד תרי"ג מצוות בלבד (הגם שהם ראשית כל עשיה), אלא בראש ובראשונה לכך, שהישום המעשי המדוקדק נובעמההכרה האחדותית בה פתחנו,שאין רגע שאינו נושא בחובו פוטנציאל להיות עבד ה' בפועל ובמחשבה, ושכל מעשה חשוב.

נכוחים הם דברי החובות הלבבות בהקשר זה (הקדמה):"כי מצוות התורה יש תכלית למספרן והן מגיעות עד סך ידוע והוא תרי"ג מצוות. אך מצוות השכל כמעט שאין להם תכלית, כי בכל יום יוסיף האדם דעת בהן".

גדולה וחשובה היא המסקנה העולה מדברים אלה: מכיוון שכל מעשה חשוב, ומכיוון שניתנה תורת חיים להדרכתנו בציווי אלוקי, הרי שמובנת מכאן החקירה המתמדת על ידי הלומדים מזה אלפי שנים, שהולידו מגוון חכמים בכל מקצועות התורה, החל בשדה הרעיוני וכלה ובעיקר בשדה התלמודי וההלכתי. התפישה שכל מעשה בכל רגע, מלידה ועד מיתה, חשוב, ושלכל דקדוק יש משמעות, היא הבסיס לחקר התלמודי-הלכתי, לעבודת המידות, לתנועת המוסר ולכל היבט לימודי יהודי כלשהו, החותר להפכנו לעבדי ה' עושי אמת.

השאלה היהודית הגדולה היא תמיד "כיצד אביא את הלימוד שלי לידי מעשה"? ורעיון זה נובע כאמור, הישר מתפישת אחדות ה' שאפס זולתו ומלוא כל הארץ כבודו.

יקר מפז הוא המעשה, המלמד בדרגה ששום הסבר תיאורטי לא מאפשר. ההסבר לכל מעשה, חשוב ונעלה, אך אינו תנאי ליהודי הנאמן המחויב "לנעשה ונשמע". וגם אם ניתן הסבר טרם מעשה, הרי שתמיד החיבור הידיעתי עצמו, הנובע מה"עשה", מלמד בדרגה חווייתית ישירה שאין כמותה לצמיחת דעת האדם ועידונו.

קודמת ומרכזית היא כאמור, המחויבות היהודית ייחודית שמתרחשת אצל ציבור הלומדים מזה אלפי שנים, לברר כל הלכה והלכה וכל רעיון ורעיון לכל תחום ותחום ולכל שעה ושעה בחיי האדם. הדגש היהודי ש"גדול תלמוד המביא לידי מעשה" מחד ו"שאחרי המעשים נמשכים הלבבות" מאידך, יוצר תהליך רציף של הפנמה, במעגל מתמיד של מעשה אמוני ולימוד מהותו. זה יחיד ומיוחד, זה החזיק אותנו אלפי שנים בבחינת "לבדו", ואף הוביל ומוביל לקידום ותיקון עולם מזה שנות דור. ולכן אין ישראל אומה אלא בתורותיה (בכתב ובעל פה) כדברי הרס"ג במאמר שלישי פרק ז' ב"אמונות ודעות".

ראוי לסכם ששלשת הנדבכים הם למעשה שלשה היבטים על ציר רעיוני אחד השזורים להם יחדיו: ההכרה ביחוד ה' (נדבך א'), הממקדת אותנו ביראה ש"אפס זולתו", ובכך שכל ידיעה וידיעה, כל מעשה ומעשה, וכל רגע ורגע חשובים (נדבך ב'), מובילתנו ל"הלכה למעשה" המבוררת בבתי מדרשות, ול"מצוות השכל" (כפי לשונו הזהב של החובות הלבבות מעלה), הנשמרות כאוצר יקר מפז בלבב כל ירא שמים באמת (נדבך ג'). ברם, מכיוון שהרעיון הוא גרעינו הפנימי של המעשה, וחד הוא עימו, שומה על היהודי לנוע בכל עת על ציר שישאף לאחד את החכמה ואת המעשה, כתהליך מתמיד וחוזר חלילה, שהרי כל הנדבכים הנ"ל, הם היבטים של אחדות אחת, ומבוראנו ניתנו לנו.

"לבדו"- היחיד הוא הבסיס לעם

בפסקאות הקודמות טעמנו מהטעם הערב של בחינת "לבדו", ובמיקוד על ההיבט הכללי, של ייחודנו כעם. היבט נוסף ועקרוני לא פחות הוא "הלבדו" הנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו המהווים כיחידים, חלק מעם ישראל. לכל אדם באשר הוא יש את "ארגז הכלים" המיוחד שלו, בו בורך משמיא, ושאיתו עליו לממש את אותו פוטנציאל לעבודת ה' עליו הצבענו מעלה. ארגז הכלים הזה הוא נקודת המוצא של כלל נסיבותיו, החל מטבעו, שכלו, כשרונותיו, מעלותיו, וכלה אף בחולשותיו היחסיות, עליהן לא ניתן להתגבר לולא ישכיל להבין את הכלים שבידו ושעימם יכול להתקדם.

עד כמה שמעלת העם ככלל חשובה, מורה לנו התורה שחשיבותו של כל יחיד היא בסיס למעלה זו. התפיסה התורנית מתחילה באדם הפרטי, ככתוב "לפיכך נברא אדם יחידי בעולם..... לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר, בשבילי נברא העולם" (סנהדרין ד', ה'). הרב משה שפירא שליט"א, הגדיר זאת באופן הבא: "בשבילי נברא העולם, היינו אדם כמו שהוא ללא קשר ליחוס....(או לכל ענין חיצוני ומלאכותי). ככל שאדם הוא בעל רמה רוחנית אמיתית יותר, כך גם רגעי החוויה שהוא יחידי (יחידאי) יותר תדירים אצלו: היינו, הוא והקב"ה- ללא מתווך.

במאמרי "ממהותה של מנהיגות יהודית- ערך הפרט כתנאי לאחדות הכלל", הדגשתי והארכתי בנקודה זו בזו הלשון:

"הפסוקים בשמות (פרק י"ט, א'-ב') מתארים את בואם של בנ"י למדבר סיני עד הגיעם להר. "...ביום הזה באו מדבר סיני. ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר". הפסוק מסכם את המעבר מרפידים להר בלשון רבים: "באו"... "וַיִּסעו... ויבואו... ויחנו" – והכול בלשון רבים.

בהגיעם אל הר סיני, משתנה פתאום ההתייחסות לעם ישראל ועוברת מלשון 'רבים' ללשון יחיד, כפי שכתוב "וַיִחַןשם ישראל נגד ההר"– במקום ו"יחנו".

ידוע ומפורסם ביאורו של רש"י על אותו פסוק, שהשינוי בלשון נובע מכך שקיבלו את התורה "כאיש אחד, בלב אחד" – היינו במטרה משותפת ובשאיפה אחת.

עוברים שלשה ימים ומגיעה קבלת התורה עצמה. כלל ישראל שומעים "קולות וברקים...וקול שופר חזק מאד...וכל העם רואים את הקולות".

על מהותן של אותן קולות רבים אומר המדרש בשמו"ר, יתרו כ"ט, א' על הדיבר הראשון- "אנכי ה' אלקיך:

"חזר ר' לוי ופירשה, אמר להם: השמע עם קול אלהים, כיצד?

אילו היה כתוב קול ה' בכחו, לא היה העולם יכול לעמוד, אלא קול ה' בכח, בכח של כל אחד ואחד.

הבחורים לפי כחן,

והזקנים לפי כחן,

והקטנים לפי כחן....."

כותב על כך הרב שלמה וולבה זצ"ל בשער השלישי של חלק ב' בעלי שור:

".....נתבאר שכל אחד אמנם שמע אותן הדברות, אבל כל אחד שמע פירוש אחר, וכפי שביאר הרמח"ל בדרך עץ החיים שישנם ששים ריבוא פירושים על התורה וכל אחד כפי שורש נשמתו קיבל פירוש משלו, ועל זה נאמר להם "אנכי ה' אלקיך" שהכל בא מאחדותו ית'. הרי לב אחד, ודברים אחדים, אבל כל אחד קיבל לפי כוחו, ולא בטלה הפרטיות של כל אחד, ואדרבה: דווקא במעמד זה, קיבל כל אחד לפי הפרטיות שלו, הרי אחדות הלב יחד עם גילוי פרטיותו של כל אחד.

מצטיירת לנו במעמד הר סיני תמונה מיוחדת במינה שיש בה בכדי ללמד אותנו כמה שיעורים חשובים ביותר לכלל ולפרט הנוגעים אף לימינו.

לכאורה, היה אפשר לחשוב, שבמצב שבו כולם היו "כאיש אחד בלב אחד", היתה דעתו של כל אחד, וחווייתו והבנתו את הדברים, זהים לחלוטין לזו של חברו, ושדווקא מזהות דעה זו, נבעה אחדותם.

ברם, התורה מלמדת אותנו שפני הדברים היו הפוכים לחלוטין: המשותף והמאפיין להיותם "כאיש אחד בלב אחד" היתה דווקא הזווית הייחודית של כל אחד, שהתקבלה "מלמעלה" ללא עוררין, וזאת דווקא במעמד המכונן והגדול ביותר של אחדות עם ישראל מאז ומעולם. עוצמת החוויה היתה כה גדולה, שלא היה מקום לעוררין על זווית ראיה שונה של פלוני או אלמוני כלפי אותו הדבר בדיוק.

במונחים של ימינו ניתן לדמות את הדבר לתמונה דיגיטלית חדה וברורה של כדור הארץ המורכבת ממיליוני פיקסלים קטנים שכל אחד נמצא במקומו המיוחד, ודווקא מהיותו שם, בשילוב עם כלל הנקודות, מורכבת תמונה שלמה ורבת היבטים של כדור שלם.

דרך תיאורם הדרשני של חז"ל למעמד זה, מתגלה לעינינו נדבך חשוב ועקרוני ממנהיגותו של הקב"ה: מנהיג העולם ובוראו, מנהיג את ישראל דרך שמדגיש את חשיבות יחודו של כל יחיד עד כדי כך, שדווקא במקום בו כולם היו כאיש אחד בלב אחד, מדגישים חז"ל שנתן הקב"ה לכל אחד את הפירוש המתאים לשרש נשמתו שלו.

בעצם מעמד מתן תורה מגיע אלינו דברו של בורא ומנהיג העולם, ומלמדנו שדווקא במצב הנשגב של מקבלי תורה אמיתיים, שהוא המצב שכולנו מייחלים לו, המצב שבו סוף-סוף מתקיימת אחדות בכלל ישראל, בדרגת איש אחד-בלב אחד....

דווקא במעמד זה עלינו להשכיל ולדעת שקבלת התורה מבוססת על ההכרה שכל אחד ואחד שונה מחברו, ושקבלת תורה אמיתית, שתוביל ל"איש אחד בלב אחד" חייבת להיות כזו המכירה בגוון האינדיבידואלי היחודי של כל אחד ואחד. (עד כאן הדגש במאמר הנ"ל)

גורס הרב שפירא ש"המאבק בימינו הוא על "עצם צורת האדם". החברה המודרנית מפעילה לחץ לאבד את האישיות הפרטית לאישיות החברתית. כאשר אין יחודיות ליחיד והוא אינו חשוב: זהו חורבן צורת האדם....".

אסמכתא נוספת לנקודה זו יש ללמוד מכך, שיעקב הפך לאחר אותו מאבק ל"ישראל", כפי שנאמר (ל"ב, כ"ט) "לא יעקב יאמר עוד עוד שמך כי אם ישראל...". מאבקו ועמידתו של יעקב הביאוהו ובנוהו בעלות השחר להקרא בשם ישראל. הא למדנו שהיחיד הוא אבן הבנין של העם כולו.

יה"ר שנשכיל לזכור תמיד את שני בחינות "לבדו" היחודיות: זו האישית שלנו, וזו של עמנו, לזהותם ולצמוח עימם, עד עלות השחר במהרה בימינו.

יום ד' דפרשת "וישלח", תשע"ה.

אי'ל
תגובה לכתבה תגובה לכתבה תגובה לכתבה לחץ לתגובות לכל הכתבות לכל הכתבות הדפסת כתבה הדפסת כתבה שלח לחבר שלח לחבר הצטרף אלינו הצטרף אלינו
כתבות נוספות
פרשת בשלח: עולם חסד יבנה
הרמב"ם כותב ששלש עשרה מידות הרחמים הן תשובה לשאלתו של משה "הודיעני נא דרכיך ואדעך". מה משמעותו של הד...
אי'ל
'לא תשיך לאחיך': התבוננות עקרונית על איסור ריבית
התורה אוסרת על בן ישראל להלוות או ללוות בריבית מבן ישראל אחר. לאחר סקירה קצרה על סוגי הריביות האסורו...
אי'ל
עוד בערוץ
תגובות
1. RG4XuZcvBOy
2g4mSOG17Qz iu7a29ec7rw@yahoo.com 3/2/2016
2. gzglsFXECE
KU9qpbj9l bynozom442n@hotmail.com 3/2/2016
3. FgwEG01tT
etl5dFr5Kuh bi6kukxe@mail.com 3/2/2016
4. uxeyhwZa3D
1eP1wNCZ6w 6rvy3xzoobn@hotmail.com 4/2/2016
5. mm018Axfs9Oa
9KIvS4wrxi vv4begfada@hotmail.com 4/2/2016
6. i4OsIqpS
fES0HdfkJiG bhkaqg42v@outlook.com 4/2/2016
7. DuRsXb1RvVtB
pNvqJvcQ1e wpp4el3pmp7@outlook.com 4/2/2016
8. yisfPogGUweS
3xLZFCoaad5 87199lgf@gmail.com 4/2/2016
9. VCby5i737zN
pvUedHPy sixzihm0531@outlook.com 4/2/2016
10. pvN5FJY5
dUReGHw58 azpr5n3o7s@yahoo.com 4/2/2016
11. iuluNMM5
pi1Qegclql 8s156m2g@mail.com 4/2/2016
12. BK15ENJTZPl
3uiGiLzpXqL 6ct3qwbo@mail.com 4/2/2016
13. KxXPXSqTZx
v8m86Pzm psp3coeh@gmail.com 4/2/2016
14. TWnvOsXdcRZ
1EAEmPzxlNn tf183ggb@hotmail.com 4/2/2016
15. dJlP9RTN
PP9LeZlH3gB 3e4gj3rr@hotmail.com 4/2/2016
16. txAx7kNlfD
WoRGI19Z wgguv2zvfa@outlook.com 4/2/2016
17. WDUbGvifCsSw
eASbL0qK c77ape5u7j1@gmail.com 5/2/2016
18. OG9xwPRq
h4OlydokMJMd t68qqnvgv@yahoo.com 5/2/2016
19. KxWQzrUxQFrt
W7gkouJCn9 a9ebb1ukwi@mail.com 5/2/2016
20. HKHFOHVQxos
jDqZAwWJf uyr0xs7nc1t@gmail.com 5/2/2016
21. a3pukUPLhQi
Bn8DL3QIl4W ds26v6sxi8@outlook.com 5/2/2016
22. eX7ujtAm
o4fk1NWYMr tl3l9n9zaiq@mail.com 5/2/2016
23. O1lr0s0o7kBg
F6b30EBT5p c7khrf320@mail.com 5/2/2016
24. YzkGy4chPRQX
eMCRoKK1HZew nu992m2wz5@hotmail.com 5/2/2016
25. EtgPHjvCv
9wApq5KOQ9 w8yfetw3@outlook.com 5/2/2016
26. KjN4OTqFUJh
BUcK0fjaQ dmmij2k26fw@gmail.com 5/2/2016
27. HnTrl2brY9dH
S3aBUHCf1ZGS 1xu4jv2cvl8@hotmail.com 5/2/2016
28. MaZPI4O7
pLs7Yv0svD vmu3nqcfqd@mail.com 5/2/2016
29. L6RySPpF
to0cVMTXc zro1abkpmy4@outlook.com 5/2/2016
חדש באתר
בניית אתרים Media 4U