דף הבית המלץ לחבר על האתר צור קשר הערות ותגובות הפוך לדף הבית  
מילת חיפוש :
הצטרף עכשיו:
תורת חיים
הגות עיון ומחשבה
דברי חכמי הדורות
הגות במחשבת חכמים
עיונים השוואתיים בחכמה
חכמה בגויים תאמין
לקח הנביאים
מילון מושגים
עיון פילוסופי
התגלות היסטורית
חכמת הכתובים
הלכה ברורה
עקרונות בחינוך
רעיה ואיש
אקדמיה-ביקור וביקורת
הוגים וחכמים אורחים
מהות התפילה
שירה ופיוט

מאמרי ניתוח ופרשנות

מאמרים באתר בהם מופיעים פירושים של הרש"ר הירש

במספר מאמרים באתר אני מצטט או מסכם קטעים מפירושיו והגותו של הרש"ר הירש זצ"ל שהיווה ועודו אחד ממורי דרכי בלימודי וגישתי הכללית לתורה ולחיים. להלן קישורים לכמה ממאמרים אלה

מתוך המאמר: "כל העולם נברא ביום אחד: טווח ידיעת האדם"

הפסוק גורס "את השמים ואת הארץ"- ישנו דגש בכפל המילה "את" הנובע כך נראה מההכוונה להבין את המושגים, כפי האמור מעלה בהקשרם הרחב, וזאת יוכח אף ממשמעות המילה "את". המילה "את", מסביר (שם) הרב הירש, "מציגה את העצם בסימניו, בפעולותיו וביחסיו, בהם מתבטאת מהותו של העצם, ובהם הוא ניתן להכרה (היינו אותותיו).... "את" הוא באמת ריבוי, התופס את העצם בהיקפו הרחב" עכ"ל[4].

על פי תפישה זו, מכוונת אותנו התורה בפתיחתה, דרך המילים "את השמים ואת הארץ" בהקשרם הרחב, להתייחס לכל מה שאנו יודעים עד כה (עבר או הווה), ואף לפוטנציאל הקיום העתידי, יהא אשר יהא, כפתח לבאות. המיקוד הרחב מהווה את "שדה הפעילות" בו תתפרש לעינינו כל הבריאה, כולל כל מה שיתואר אחר כך, ומעניק לנו את ה"ספקטרום" שדרכו עלינו להתבונן גם להבא: מהכלל אל הפרט.
 

כ-600 שנה לאחר כתיבתו של "ספר החינוך" (על פי המשוער נכתב הספר באמצע מאה ה13, אך יש בכך מספר דעות), משלים הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל היבט נוסף המבסס את מצוות הנשך על ציר רעיוני ששורשו יסודי יותר, ומתמקד במצוות "שבין אדם למקום" דרך היבט "מטאפיזי" המכוון אותנו ליחס האמיתי שעלינו להתחנך בו ככל שהדבר נוגע לרכושנו, ולכלל הקניניים שלנו.

הופעתו הראשונה בתורה של שרש "קנה", שהוא שרשו של המושג "קנין", היא בבראשית ד', א', שם נאמרת מילת השרש "קנין" לראשונה כהסבר לשמו של קין:"קניתי איש את השם". בפירושו במקום, אומר הרש"ר הירש: "המושג המקורי של קנין תלוי במושג הייצור. עיקר משמעות "קנה" איננה קנין כסף כי אם קניין בכח (פוטנציאל) – כך השם הוא"קונה שמים וארץ" (בראשית י"ד, י"ט, ו-כ"ב)- הוא קונם שכן הוא בראם". (להרחבה על משמעות "קנין" ראה במאמרי "קנין וקידושין"). דברי הרש"ר הירש כאן, מבוססים למעשה על דברי רש"י באותו מקום (י"ד, י"ט)- "קונה שמים וארץ" כמו "עשה שמים וארץ (תהלים קל"ד)- על ידי עשייתן קנאן להיות שלו".

כל אשר בשמים ובארץ, היינו, כל דבר ודבר, מגרגר אבק ועד מיליארדי הדולרים שבחשבונו של מאן דהו, מאמבה ועד גלקסיה, הוא קניינו של "קונה הכל", "עושה שמים וארץ", מעצם זה ש"על ידי עשייתן קנאן להיות שלו". זוהי הדרגה היסודית אותה מדגיש הרש"ר הירש גם בספר "חורב" (פרק פ"ו), בו מתייחס לשרשו של איסור נשך כבעל יסוד המעוגן בבריאה עצמה ("מטאפיזי"). על פי תפישה זו, על אף שבאה המצווה לידי ביטוי באופן ברור כאמור ביחסים שבין אדם לחברו, מהווה מצוות איסור תשלום או חיוב ריבית, השלכה מוסרית-אישית, של הזיהוי היסודי, שרכושו של האדם אינו מתייחס אליו בראש ובראשונה כי אם לקונו, שברצונו הפקיד בידו, וברצונו יטול ממנו.

אם נבאר את משמעותה המעשית של תפישתו העקרונית של הרש"ר הירש, מחייבת למעשה מצווה זו את האדם לזכור תמיד, שכל רכוש שנמצא אצלו הוא בגדר פיקדון לשימוש, עליו חלים אמנם כל חוקי הקנין האנושיים, כזכות מלאה לקנין, ולהגנה משפטית עליו, כמו גם באחריות הנזיקין הבאה עמו, אך שבסופו של דבר, הקנין הוא כפיקדון בידיו.

על האדם לנהוג ברכושו מכל צד מתוך זיכרון זה. לכן, כשמלווה לעני ולמך (שהיא המצווה הראשונה בהלכות לווה ומלווה), כשנוהג בו באדיבות גם אם הוא בעל חוב אליו, וכשאוסר על עצמו לחייב ריבית את אחיו, מזכיר למעשה האדם לעצמו בפועל ידיעה זו, ומקיימה בזאת שמגביל עצמו, בציווי התורה, ואינו חותר ליצירת רווחים באופן שהתורה רואה כאינו ראוי.

וז"ל (שם): "...ה' יתברך הוא אדון של כל הנכסים החומריים שהעניק לישראל להיות לו לקרקע ולאמצעי לפעולותיו..... לא בעלי הרכוש הם הבעלים האמיתיים, אלא הרכוש וכל חלקיק אשר בו קניין קודש לה' הוא. דבר זה עליך לגלות ולפרסםבכך שתלווה מממונך לאחיך ישראל בשעת דוחקו, ללא תמורה, ולו הזעומה ביותר..... לכן כל בן ישראל הלוקח ריבית מאחיו ישראל והנותן ריבית לישראל, כופר בכך שה' הוא אדון הרכוש, חוטא בהאלהת הנכסים ומתכחש לאלוקיו".
 
מתוך המאמר: "פרי מפואר"
 
המברך ברכה מיישם למעשה שני עקרונות 1) מודה (גם לשון תודה) על האמת מצד הפנמת הכרתו את המקור לכל מה שיש לו, קונה הכל, ו-2) שמח בטוב ומכיר בו. ובהיות האדם מודה על האמת מחד, מכיר בטובה ושמח בה לפני ה', אזי נהפכת ברכתו להתפשטות שם ה' בעולם, כהסבר הרש"ר הירש על המושג "ברכה" (בראשית ב' ג' , י"ד י"ט, כ"ד י"א ושמות י"ח, י"א).
 
מתוך המאמר: "שמו של אדם"
 

בפירושו לשמות כ"ה, מציין הרש"ר הירש זצ"ל עקרון חשוב ועמוק לגבי המשכן, והוא שהמשכן קיים בשביל הכלים, ולא הכלים בשביל המשכן. כלומר, כלי המשכן, הארון, השולחן, המנורה, המזבח וכו' הם הם "המקדש",ובהבנת משמעותם ניתן להבין יסודות חשובים בעבודת ה' ובצמיחת האדם.

נראה, כי יסוד דבריו נמצא באשר חז"ל דורשים: "ראה מה הארון חביב שהמשכן כולו לא נעשה אלא בשביל הארון, שהשכינה בתוכו" (תנחומא ח'). ארון הברית משמש בעיקרו ככלי נושא ללוחות הברית, לשברי הלוחות הראשונים (ב"ב, י"ד), ולספר התורה אשר כתב משה בסוף מסעי בנ"י במדבר. ישנה מחלוקת בגמרא (שם) האם היה למעשה הספר בתוך הארון או על מדף בצידו. אך בכל אופן, ברור לנו שאין שום מעשה ממעשי המקדש עצמו שנעשה בו בעת היותו במקדש, כי אם בו ובתוכו נמצאת התורה הקדושה. וכדברי חז"ל "לא נעשה אלא בשביל הארון", ולא כמטרה בפני עצמו.

על מנת לברר מהו קנין עלינו לבדוק את משמעותה הלשונית של המילה בהופעותיה השונות בתורה:

המובן השגור ביותר של המושג "קנה" כלשון הרש"ר הירש (בבראשית י"ד, י"ט) הוא בהדגשתו את מוסריותה של הבעלות. וכך הוא אומר: "קנה מציין את הבחינה המוסרית של הבעלות. זהו מושג של משפט, ולא של אלימות. הוא מציין בעלות בזכות ולא חזקה בכח. הקונה חפץ הלא הוא בעליו, אפילו כשאין החפץ ברשותו, (מעבר לכל זמן או מקום כלשהו), בכל מקום שהוא- הרי החפץ שלו". מכאן לשון מקנה שמתייחס בעיקר לבעלי חיים היודעים את בעליהם, וקל וחומר קנינים ברמה נמוכה יותר כמו צמחים ודוממים.

ברם, הופעתו הראשונה בתורה של שרש "קנה" הוא בספר בראשית ד', א', שם נאמר כהסבר לשמו של קין: "קניתי איש את השם". אומר הרש"ר הירש שם: "המושג המקורי של קנין תלוי במושג הייצור. עיקר משמעות "קנה" איננה קנין כסף כי אם קניין בכח (פוטנציאל) – כך השם הוא "קונה שמים וארץ" (בראשית י"ד, י"ט, כ"ב)- הוא קונם שכן הוא בראם".

באור הדברים הוא, שכשם שלמדנו שנאמר על השם שהוא "קונה שמים וארץ" כי הוא זה שבראם, ומעצם זה שבראם, כך קנין מתייחס לאדם בראש ובראשונה בהקשר לפוטנציאל היצור שלו. קנין האדם הוא כל מה שיכול ליצר, ובפעל- מה שמייצר בהגשימו את הפוטנציאל שלו.

בהקשר זה יתייחס מושג הקנין בראש ובראשונה, ובאופן היסודי ביותר לקניינים רוחניים, כמו קנין מעלות, קנין חכמה, קנין מידות, קנין תורה, או קנין חברים. יכולת היצור של האדם כשמתייחסת לקנייניו הרוחניים היא הקנין בטהרתו, שכן לא נרכש "מבחוץ" אלא מהווה את פוטנציאל פעילות האדם והתפתחותו באשר הוא, איש איש (או אישה אישה) כפי יכולתו האמיתית. בשלב הבא מתרחב מושג הקנין לכלול אף את קנייניו החמריים של האדם, היינו רכושו החמרי כפי שתואר לעיל. וכך אומר רש"י באותו מקום (י"ד, י"ט)- "קונה שמים וארץ" כמו "עשה שמים וארץ (תהלים קל"ד)- על ידי עשייתן קנאן להיות שלו".

עוד הבט שמציין הרש"ר הירש, שקשור לאמור לעיל ישירות: "קנה המוציא פרח וציץ" (קרוי כך על שם היוצא ממנו).

נמצא כי מושג הקנין מתייחס לשני עקרונות הכרוכים וקשורים זה לזה:

  1. כמתייחס לפוטנציאל היצור של האדם- כשם שהשם "קונה שמים וארץ"- הלא הם שלו מעצם זה שמיוחסים אליו- שהוא בראם, כך כל תחום פעילותו היצרנית של האדם הלא הוא השדה שבו עשוי להתממש כל אשר יבחר- ואזי יהפך לקנין שלו (אגב, לא רק קניינים טובים, אלא גם טעויותיו ורכושו המזיק וכד').
  2.  
  3. ומכאן נגזרת המשמעות הנוספת הקשורה להכנסת גורמים חיצוניים לתחומו של האדם- הלא הוא מושג הבעלות, שהוא מושג המציין את זכותו המוסרית, של האדם על כל מה שבחזקתו שהושג בצדק ולא בכח אלים בלתי צודק.

מכאן נובע כי מושג הקנין אינו מתייחס רק לבעלות על חפץ זה או אחר, אלא בהקשר הרחב יותר מתייחס לכלל טווח פעילותו של האדם.

 
 
 
 
 
 
 
אי'ל
תגובה לכתבה תגובה לכתבה תגובה לכתבה לחץ לתגובות לכל הכתבות לכל הכתבות הדפסת כתבה הדפסת כתבה שלח לחבר שלח לחבר הצטרף אלינו הצטרף אלינו
כתבות נוספות
למשמעות הנס הנסתר במשנת הרמב'ן
מושג ה"נס הנסתר" שטבע הרמב"ן הוא אבן יסוד בהגותו. נס נסתר הוא ההיבט הרוחני שבבסיס כל הוויה, שמראה לא...
אי'ל
רבי אברהם בן הרמב"ם- קישורים נוספים
קישורים נוספים לאתרים ובהם פרטים נוספים על קורות חייו של הראב"ם וטקסטים לספריו. ...
אי'ל
עוד בערוץ
תגובות
חדש באתר
בניית אתרים Media 4U