דף הבית המלץ לחבר על האתר צור קשר הערות ותגובות הפוך לדף הבית  
מילת חיפוש :
הצטרף עכשיו:
תורת חיים
מאמרי הגות בתורה
עיונים בחומש בראשית
עיונים בחומש שמות
עיונים בחומש ויקרא
עיונים בחומש במדבר
עיונים בחומש דברים
הגות עיון ומחשבה
דברי חכמי הדורות
לקח הנביאים
מילון מושגים
עיון פילוסופי
התגלות היסטורית
חכמת הכתובים
הלכה ברורה
עקרונות בחינוך
רעיה ואיש
אקדמיה-ביקור וביקורת
הוגים וחכמים אורחים
מהות התפילה
שירה ופיוט

מאמרי הגות בתורה

חשיבות הסדר: התאמת התורה העולם והאדם

מדברי חז"ל מובן שישנה התאמה מוחלטת בין התורה העולם והאדם הנקרא עולם קטן. ישנה גם התאמה בין העולם למשכן. הכרה זו מדגישה את חשיבותם של סדר ובהירות בחיי האדם בכל אשר יחשוב ויעשה

מהדברים המאפיינים את פרשיות ציווי ובנין המשכן, בולטים האריכות, הדקדוק, והסדר שעליהם מורה התורה במעשה המשכן וכליו, בגדי הכהן הגדול ושאר הפרטים הקשורים במשכן, וזאת ביחס לנושאים אחרים שבתורה שבכתב.

 

גם העבודה עצמה, צוותה בדקדוק ובסדר שאין לסטות ממנו כחוט השערה, ממש כהכרח לציית לחוק טבע.

 

כשם שלא יצויר שאדם שפוי ינהג את מכוניתו לתוך קיר, כך גם על כל מעשה המשכן בכלל ועל עבודת הקרבנות בפרט להיות מדוקדקים לפרטיהם. כל מה שאינו כך, גם עם בא מכוונה טהורה, יחשב "אש זרה" כפי שתתאר התורה בהמשך, בסיפור מותם של נדב ואביהוא בני אהרן.

 

ישנם מאמרים רבים אצל חכמינו הקדומים ואלה שאחריהם, שיש בהם בכדי לשפוך אור על הסיבות לאריכות דברים זו. ברם, בדברי כאן, ברצוני להצביע על היבט מסוים ויסודי לענין זה והוא חשיבות מושג ה"סדר" עצמו, ועד כמה הוא עקרוני ויסודי.

 

חשיבותו של סדר הוא אחד מהנושאים המרכזיים העומדים ביסוד הלימוד, והוא אחד המסרים החשובים ביותר שאב יכול להעביר לבנו. הסדר הוא יסוד מוסד לעצם הלימוד, לצורת הלימוד, לקביעות הלימוד, לתוכן הלימוד, לבהירות מחשבתית, וגם לתפישת החיים בכלל, בעבודה על המידות, בפיתוח שיקול דעת ועוד.

 

ברם, חשיבותו של הסדר מעוגנת ומבוססת בחכמת הבריאה  עצמה.

 

המדרש בקה"ר ח', א', אומר על הפסוק בקהלת (ח' א'): "מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, חכמת אדם תאיר פניו."אומר המדרש: "החכם- הוא הקב"ה, ויודע פשר הוא משה"

 

ואומר רבי ירוחם (במדבר נ"א): "...כל האורגניסם של הבריאה כולה היא סוגיה אחת גדולה בחכמה. בראשית ברא אלקים: תרגמו בירושלמי: בחוכמתא ברא: חכמה היא נפש כל הבריאה, מחצב כל הבריאה, מחצב כל חומר וחומר. מחצב הגוף עד לכל חלקיו ממוצא החכמה הם". רבי ירוחם אף מספר:"אני נתחנכתי בקלם מקום שם היו זהירים מאד בענין של סדר. הסבא זצ"ל מקלם (רבי שמחה זיסל זצ"ל), היה כועס אם לא העמידו את הכסא במקומו ובדיוק, כמו על מעשה דחלול שבת. אני ירשתי ממנו בגד אשר היה נראה כבגד חדש ממש, והוא ז"ל נשאו 30 שנה."

אכן הסדר והחכמה הם יסוד הבריאה כולה, והחכמה היא נפש כל הבריאה. אך מעצם כך הוא גם משתלשל והולך עד לדקדוק הפרטי ביותר.  

החכמה מצויה בכללים הקבועים

 

באחד מחיבוריו המפורסמים, "הדרשה על קהלת" מתייחס הרמב"ן[1] לדברי שלמה המלך ע"ה בקהלת א', ט': "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין חדש תחת השמש".

 

וז"ל:

 

 "...אבל הכללים שמורים מאד, כי מה שהיה הוא שיהיה, כי לעולם יהיה על האדמה אדם וכל בע"ח וצמח כאשר היה בתחילה....

 

וממשיך הרמב"ן (שם):

 

"....ואחרי כן (אחרי ששת ימי הבריאה (אי'ל) לא ברא ולא יצר אלא אמר שיעשו הכללים פרטיהם כאשר שם בטבעם, כמו שאמרו חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, פועלי אמת שפעולתם אמת, ולכן אמר אשר ברא אלקים לעשות"

 

הרמב"ן מצביע על קיומם של כללים קבועים מהם נובעים פרטיהם "כאשר שם בטבעם", קרי, על פי זהותם, בחוקיות מסויימת ובסדר קבוע ומאוזן, כמאמרם "חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם".

 

זוהי למעשה המשמעות של הנקרא בלשוננו "טבע". שמירת הכללים היא שמירת הקביעות של כל פרט ופרט הנובע מהכללים על פי טבעם.

 

כל דבר שאנחנו לומדים מחייב קנה מידה (שמתפתח בכל עת).

 

פיתוח קנה מידה מחייב כאמור את התמדתם של התהליכים הסיבתיים. אנו סומכים על כך שדברים לא ישתנו פתאומית, אלא יתמידו בקביעותם. זהו הבסיס לכל המדעים.

 

לו יצויר שהבורא היה שם את התופעות סביבנו למשתנות ללא הרף, ללא סדר מסוים ואחדותי, כאשר יום הופך היה ללילה, ושוב ליום ללא סדר, וצמחים היו גודלים פעם באדמה, ופעם בתקרה, וכן הלאה על זו הדרך, לא היה האדם מסוגל ללמוד דבר על זהותו של קיים מסוים, מלבד היותו משתנה ללא הרף.

 

במצב כזה לא היתה יכולת לזהות, ו/או לנסח חוקים, או לפתח קנה מידה כלשהו לגבי החיים. היה קשה להיות פסנתרן או רופאה, ארכיטקטית או מנהלת חשבונות.

 

קביעות התהליכים, התמדתם, וזיהוי טבעם של הדברים המרכיבים אותם הוא המאפשר לנו יציבות והמשכיות רעיונית, כמו גם לימוד קבוע, ואת האפשרות לנסח בלשוננו את החוקים שבטבע מחד, או לפסוק הלכה ולדון משפט מאידך. 

 

על סמך הקדמה זו ניתן עתה להבין טוב יותר את דברי הרמב"ן בהמשך אותה דרשה[2] בה מוסיף הבטים נוספים על תפישה זו ומשמעותה:

 

"...והדבר השני שירצה שלמה לקיים, שלא יאמר אדם הנה העולם חולף ואינו עומד, אם כן אין ביצירה כל תועלת, ולשוא נברא העולם, אין בו לא זכות ולא חובה, לפיכך הזכיר שכלליו קיימים, והבורא אותו ית' עשאו לקיום גדול והחכמה דבוקה בכלליו, ואם יחכם בהם האדם תתקיים חכמתו לעד בהם והוא קיום נפש בחכמה..."

 

אותם כללים קיימים וקבועים, הם הבסיס העקרוני לקיומו של כל ידע קבוע שהוא, ולדיני התורה, אשר בהם דבוקה החכמה האלקית. האדם הרוצה להחכים יחכם בהם, "ואם יחכם בהם תתקיים חכמתו לעד בהם". 

 

כפי שאמרנו, לימוד (לשון מדידה, למד [עם חולם במ']), משמעו פיתוח מתמיד של קנה מידה נכון על הבריאה ומרכיביה. המשכיות רעיונית וגדילה רוחנית אפשרית רק כאשר ישנו קנה מידה קבוע בו יכול האדם להשתכל. וזהו, כאמור לעיל, הבסיס העקרוני לקיומו של כל ידע שבו מחזיק האדם.

 

לכן, מלמד הרמב"ן, ככל שיחכם האדם בכללים וידבק בהם, יגדל בשכלו ויראתו.

 

העולם-המשכן-והאדם

 

ישנו עקרון נוסף המופיע כחוט השני מדברי חז"ל דרך דברי ראשונים ואחרונים, והוא ההקבלה שקיימת בין העולם, המשכן והאדם.

 

המדרש בתנחומא על פרשת פקודי אומר:

 

...."כתיב ה' בחכמה יסד ארץ וגו' (משלי ג) ואומר ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה (שמות לא) ללמדך שהמשכן שקול כנגד כל העולם וכנגד יצירת האדם שהוא עולם קטן. כיצד? כשברא הקב"ה את עולמו כילוד אשה בראו".

 

נתקדם כ2000 שנה למלב"ים, שאומר בפירושו על תהילים ח'' "תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו":

 

"הנה צורת האדם היא צורת העולם בכללו, עד שכל החוקים הנפלאים הנמצאים בכל מעשה בראשית כולם נקבצו באו בהאדם, ומצד זה קראוהו הראשונים עולם קטן, אשר הוא המשל והדמות והחיקוי של העולם הגדול כולו.... על זה אמר תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ - הוא המשל והדמות של מעשי ידיך.....".

 

וממשיך ומתאר (שם), איך שכל הבריאה מדורגת:

 

המלב"ים מתאר עליה אל יצירת האדם ממדרגה למדרגה- מדומם לצומח מצומח לחי מחי למדבר", ועם הרבה דרגות באמצע "הממצעים בין הצומח והחי". וגם בחי "מן התולע אל הרמש מן הרמש אל הדגים מן הדגים אל העופות מן החיים המטילים ביצים אל החיים שדמם חם ומלידים חיים אשר האדם הוא ממינם, ואז יצתה עטרת הבריאה ושלימות כל הנמצאים הוא האדם... שהוא התכלית האחרון של הבריאה כולה".

 

והרמב"ם האריך בזה במורה הנבוכים א', ע"ב. גם האבן עזרא בפ' תרומה, (שמות כ"ה), מביא: "היודע סוד נשמתו ומתכונת גופו יוכל לדעת דברי עולם העליון. כי האדם כדמות עולם קטן". ובמקום אחר: "ויוצר רוח אדם בקרבו שהוא עולם קטן כנגד שמים וארץ". וכך גם במקומות רבים אחרים חוזר רעיון זה פעמים רבות.

 

התורה-העולם והאדם

 

מדרש רבה בראשית א', א' אומר: "התורה אומרת אני הייתי כלי אומנתו של הקב"ה.... כך היה הקב"ה מביט בתורה ובורא את העולם"

 

ומסביר המדרש שכשם שמלך בשר ודם אינו בונה ארמון מדעת עצמו, אלא ע"י אומן-(כגון ארכיטקט), שאף הוא משרטט ומסתמך על שירטוטים מדויקים בכל החדרים והחללים, כך הקב"ה כביכול הסתכל בתורה וברא את העולם. משמעות הדברים שרוצה המדרש להשמיענו היא שישנה התאמה מלאה בין חוקי התורה לחוקי הבריאה, העולם, כשם שישנה התאמה בין השרטוטים שבידי ארכיטקט לבנין שאותו בונה, שבורא אחד למו.

 

סיכומו של ענין: על פי דברי חכמים שראינו, ישנה התאמה מלאה בין התורה, הבריאה המשכן והאדם, שבורא אחד למו. כל החוקים והכללים שהם חכמת ה' במעשה בראשית, ושהקב"ה הסתכל כביכול בתורה ובראם, נמצאים גם באדם. ואף המשכן מייצג בצורה הנעלה ביותר את הקשר הזה.

 

דוגמא לכך ראינו בדברים שאמרנו בנוגע לארון הברית ש"תוכו כברו" ובעוד דוגמאות.

 

זהו הבסיס העקרוני למחויבות האדם להתאים עצמו לכל אלה.

 

חזרה לפסוק מקהלת: "מי כהחכם ומי יודע פשר דבר, חכמת אדם תאיר פניו."

 

אומר רבי ירוחם: "מעתה נבין כבר ודאי "שמי כהחכם, ומי יודע פשר אדם"- זה הקב"ה, זה משה. ובהראות למש"ר בהר רוחניות המשכן, היתה זאת כבר עבודה גדולה וקשה למ"ר לעמוד על תבנית כל דבר ודבר, איך נשמת המשכן יעשה בתבניתו בפועל. וכמה מסירות נפש היתה בזה מצד מש"ר לא לטעות ולא לעוות כל דהו אף לא כחוט השערה."  

 

חשיבות הסדר הלכה למעשה

מסירות הנפש הזו, והדיוק הלימודי שלא לעוות משהו כחוט השערה משמעה סדר! סדר במחשבות, ביסודות, סדר בלימוד מצד מה שנלמד, וסדר בלימוד מצד קביעות. סדר בתפילה, סדר יום, ועוד.

סדר הוא מסגרת ותנאי להתקדמות.

בדר"כ היכן שאדם סובל, או שיש בו סתירות פנימיות ולבטים, הדבר נובע מכך שהנושאים שקשורים בדברים שמפריעים לו  אינם "מסודרים אצלו", אינם "בהירים אצלו". ולכן "אין שמחה כהתרת הספקות".

  • מבסיסי הסדר: לדעת מה אתה יודע, ומה אתה לא יודע, מה שמוביל שתהיה "מודה על האמת".
  • רכישתם של שיקול שעת וסדרי עדיפויות נובעת מסידור מחשבתי ומעשי.

 

סדר ובהירות הם מסגרות השומרות את האדם:  

רבי ירוחם מביא עוד מדברי הסבא זצ"ל (מקלם) שהיה אומר"שסדר דומה לקשר שבשלשלת של מרגליות, שאף העיקר הלא הם המרגליות, והקשר שבשלשלת הלא הוא באמת רק דבר טפל, אבל מ"מ אם יתירוהו הנה יפלו כל המרגליות ארצה. כן הוא ענין של סדר, סדר הוא השומר כל טוב שבעולם...".

 

בני היקר,

 

יה"ר שתשכיל להשתדל תמיד להסדיר את לימודך בקביעות בדקדוק וללא פשרה על האמת. שכן כל פשרה ברדיפת האמת כמותה כהפרת סדר הבריאה עצמו. וחותמו של הקב"ה הוא אמת.

 

יה"ר שתזכור שהחכמה מצויה בכללים ושתסדיר את לימודך תמיד תוך נסיון ללמוד יסודות וכללים שמהם כל הפרטים ממילא נובעים ומתבהרים.

 

יה"ר שתזכה שכל משנתך תהיה סדורה לפניך בשינון והעמקה שהוא התנאי היחיד לדיוק אמיתי שכן הלומד ואינו חוזר כזורע ואינו קוצר.

 

יה"ר שתזכה לקיים את כל מה שלמדת ותזכור שעל התורה לעשותך. ושלעולם אין סתירה בין התורה, העולם והאדם, שבורא אחד למו.

 

יה"ר שתראה הלכה למעשה את אחדותו של הקב"ה בעולם, בכל צעד ושעל שלך, ותגדל יראת רוממותו אצלך מתוך ידיעה שכל שאי פעם היה, הווה, או יהיה לך ולאחרים, הוא מקונה שמים וארץ. והכל בשבילך לעלות ולהתעלות.


 


[1]דרשה על דברי קהלת, ע"מ קפ"ז כתבי הרמב"ן

[2]ע"מ קצ"א

אי'ל
תגובה לכתבה תגובה לכתבה תגובה לכתבה לחץ לתגובות לכל הכתבות לכל הכתבות הדפסת כתבה הדפסת כתבה שלח לחבר שלח לחבר הצטרף אלינו הצטרף אלינו
כתבות נוספות
פרשת בשלח: עולם חסד יבנה
הרמב"ם כותב ששלש עשרה מידות הרחמים הן תשובה לשאלתו של משה "הודיעני נא דרכיך ואדעך". מה משמעותו של הד...
אי'ל
'ויותר יעקב לבדו'-טעמים ביחודו של עם ישראל
מאבקו של יעקב כנגד שרו של עשו באותו לילה חשוך, מהווה סימן לדורות למאבקינו מול עמים ואימפריות. כמו יע...
אי'ל
עוד בערוץ
תגובות
חדש באתר
בניית אתרים Media 4U