דף הבית המלץ לחבר על האתר צור קשר הערות ותגובות הפוך לדף הבית  
מילת חיפוש :
הצטרף עכשיו:
תורת חיים
מאמרי הגות בתורה
עיונים בחומש בראשית
עיונים בחומש שמות
עיונים בחומש ויקרא
עיונים בחומש במדבר
עיונים בחומש דברים
הגות עיון ומחשבה
דברי חכמי הדורות
לקח הנביאים
מילון מושגים
עיון פילוסופי
התגלות היסטורית
חכמת הכתובים
הלכה ברורה
עקרונות בחינוך
רעיה ואיש
אקדמיה-ביקור וביקורת
הוגים וחכמים אורחים
מהות התפילה
שירה ופיוט

מאמרי הגות בתורה

שמו של אדם

פרשיות ויקהל פקודי והקריאה בשם בצלאל בן אורי בן חור לבנין המשכן מלמדים אותנו כמה יסודות עקרוניים באשר למהות קנין מעלותיו של אדם. ארון הברית מבטא את מהותו של בצלאל בונהו ככלי נושא לחכמת לב וצדק

בשבועות האחרונים אנו עדים מחדש דרך קריאתנו בפרשות השבוע לתהליך יצירת המשכן וכליו השונים, כארון, שולחן, מנורה וכו', וזאת דרך הוראות מדוקדקות ורבות פרטים ומשמעות שמקבל משה מהקב"ה והמבוצעות ע"י בצלאל וצוות של חכמי לב נוספים שצורפו אליו.

מאמר זה מתייחס להיבט מסוים הנוגע להקמת המשכן. אך ראויה לו הקדמה קצרה החשובה להבנת המשך הדברים.

כידוע, מעלת האדם על הבהמה היא היותו מדבר. היבט חשוב ויסודי ביותר בהיות האדם מדבר, היא יכולתו הבסיסית שטבע בו ה', להעביר תופעות שהכיר בצורה מדויקת לידי מחשבות, מילים ומושגים. תכונה זו נקראת בלשון התורה "לקרוא בשם".

בראשית ב', י"ט-כ' נאמר: – "וַיִּצֶר ה' אֱלֹקִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וכו'":

 

כפי שאנו רואים במקומות שונים במקרא, קריאה מדויקת בשמות מבוססת על זיהוי תכונות אמיתיות של חפץ או כל ענין כלשהו, שבהתאמה להם באה הקריאה בשם הדבר. האדם, המדבר, הוא "הקורא בשמות".

 

ועל הקב"ה נאמר (תהלים קמ"ז, ד) "מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יקרא"ִ. הקב"ה אף הוא קורא בשמות, כלומר הוא הטובע בכל דבר את מהותו ותכונותיו היסודיות באופן המדויק ביותר. והשמות שקורא בהקשר זה הם הביטוי של מהותו הדבר כפי שיש לאדם לנסות וללמוד כפי שנראה להלן ועכמ"ל).

הגמרא בשבת קל"ג, ב מביאה עקרון יסודי לכל המידות הטובות שמאז ומעולם משמש מדריך לעבודת היהודי: "אבא שאול אומר ואנוהו הוי דומה לו מה הוא חנון ורחום אף אתה היה חנון ורחום וכו'...",. על היהודי להתאים עצמו להנהגתו הצודקת, רחומה וחנונה של הבורא, כמו גם לכל תכונותיו האחרות כביכול, ע"מ לשרת את התקדמותו כעבד ה' בצורה המיטבית.

וכך גם כאן: "לכולם שמות יקרא" בא ללמדנו ששומה על האדם להיות "קורא בשמות". מה הוא קורא בשמות, אף אתה היה קורא בשמות. ובמקרה זה, מדובר על עצם מה שעושך לאדם- היותך מדבר. והאדם אף מקיים את תכליתו בכך. ככל שזיהוי התכונות של הדבר שאותו נקרא בשם מדויק יותר, כך גם שמו של הדבר, יהיה מדויק ומתאים יותר למציאות. הקריאה בשמות מאפשרת קנה מידה מחד, וגם תקשורת בין אנשים מאידך.

זהו גם בסיסו של הלימוד, שהוא מדידה מדויקת של כללים, סוגיות ודקויות. אנו למעשה משתמשים בלשון הקודש באותה מילה, למד (חולם במ'), הן למדידה והן ללימוד, שעקרון אחד להם. זו כמובן נקודה שראוי להרחיב בה בהקשר אחר.

הדוגמאות לקריאה בשמות רבות מאד:

"זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת:" (בראשית ב' כ"ג)

"וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" (שם י"ז ה')

"וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב" (שם כ"ה כ"ו)

"הלעיטני נא מן האדם אדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום" (בראשית כ"ה, ל')
"ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עימו" (בראשית כ"ו, כ')
"ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה" (בראשית כ"ו, כ"א)
"ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבת"---ויאמר כי עתה הרחיב השם לנו ופרינו בארץ" (בראשית כ"ו, כ"ב)

וכך גם עם משה, שמות השבטים, הארון על שם האורה שבו, ועוד רבים.

שלשה שמות נקראו לאדם

נחזור לענייננו בנוגע למשכן ולבצלאל בונהו. המדרש בתנחומא ויקהל אומר: "את מוצא שלשה שמות נקראו לו לאדם, אחד מה שקוראים לו אביו ואמו, ואחד מה שקוראים לו בני אדם, ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכלן מה שקונה הוא לעצמו". השם שההורים קורים לילדם, מבטא בדר"כ את תקוותם לעתיד בעבור הילד, דרך מה שהשם שבחרו מייצג. השם "שקוראים לו בני אדם", מבטא את התכונות שדרכם נראה האדם לסובבים אותו, השם הטוב שלו, ומה שמעשיו מייצגים עבורם.

ויש להתבונן: שני הראשונים, הם חיצוניים בעיקרם, כלומר מבוססים על תקווה או ראיה חיצונית של תכונות ומעשים כפי שמתייצג אדם לאחרים כמו במקרה השני שמביא המדרש, או כפי תקווה, או תפילה למהות ע"י ההורים שאינה כמובן המהות עצמה.

ואילו השם שקונה אדם לעצמו, שהוא ה"טוב מכולן" כדברי חכמים, אין משמעו שם חיצוני, מצד איך שנראה לאחרים, קרובים או רחוקים, (שהרי אלה נאמרו כבר) או כל ענין חיצוני אחר, כי אם מהווה את זהותו הרוחנית, האמיתית, שהיא קניינו האמיתי, הפנימי: מעשיו הטובים, ערכיו, חכמתו, מידותיו, השכלתו, התורה שלו, וכל הצעדים והעליות שהשכיל לעשות בכלים שנתן לו הקב"ה, שהסה"כ שלהם מהווה את השם שקנה לעצמו, כלומר את מהותו האישית, המיוחדת.

ואכן, המדרש אומר: "תדע לך שהרי בצלאל על ידי שקנה שם טוב, זכה שיעשה מלאכת המשכן, וכתיב, 'נִבְחָר [כלומר מובחר]שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב' (משלי כ"ב א').ואכן, מלמדת התורה בשתי פרשות, "כי תשא", ו"ויקהל", שכאשר נבחרה קבוצת חכמי הלב להוציא לפועל את בנין המשכן, קרא הקב"ה בכבודו ובעצמו בשם בצלאל "רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה. לא וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה " (שמות ל"ה ל').

מחוייב שאם הקב"ה בכבודו ובעצמו קורא בשם בצלאל, הרי שזה שמו במובן הפנימי האמיתי והטהור ביותר, כפי היסוד שהסברנו לגבי קריאה בשמות ע"י ה' ומטרת האדם בכך. לא שם של רושם, או כל דבר חיצוני אחר, שלא שייך לומר בקריאת הקב"ה בשם בצלאל.

מטרת הקריאה בשם בצלאל (בצל-אל) היתה כמובן מלאכת בנין המשכן. וכפי דברי התורה בפרשתנו: "לחשב מחשבות, לעשות בכל מלאכה.... ובלב כל חכם לב נתתי חכמה". (שכבר היתה בו חכמה)

בצלאל והארון

בפירושו לשמות כ"ה, מציין הרש"ר הירש זצ"ל עקרון חשוב ועמוק לגבי המשכן, והוא שהמשכן קיים בשביל הכלים, ולא הכלים בשביל המשכן. כלומר, כלי המשכן, הארון, השולחן, המנורה, המזבח וכו' הם הם "המקדש", ובהבנת משמעותם ניתן להבין יסודות חשובים בעבודת ה' ובצמיחת האדם.

נראה, כי יסוד דבריו נמצא באשר חז"ל דורשים: "ראה מה הארון חביב שהמשכן כולו לא נעשה אלא בשביל הארון, שהשכינה בתוכו" (תנחומא ח'). ארון הברית משמש בעיקרו ככלי נושא ללוחות הברית, לשברי הלוחות הראשונים (ב"ב, י"ד), ולספר התורה אשר כתב משה בסוף מסעי בנ"י במדבר. ישנה מחלוקת בגמרא (שם) האם היה למעשה הספר בתוך הארון או על מדף בצידו. אך בכל אופן, ברור לנו שאין שום מעשה ממעשי המקדש עצמו שנעשה בו בעת היותו במקדש, כי אם בו ובתוכו נמצאת התורה הקדושה. וכדברי חז"ל "לא נעשה אלא בשביל הארון", ולא כמטרה בפני עצמו.

על פי המדרש, בעוד שבעשיית כלי המשכן האחרים שימש בצלאל כיועץ ומנחה לחכמים האחרים, הקפיד לעשות את הארון במו ידיו. כנאמר (תנחומא ז') "אין אתה מוצא באחד מכל כלי המשכן שעשה שם בצלאל כלום אלא בארון, וכל המלאכות האחרות, כל הכלים האחרים, באמירתו ובעצתו".

ואכן, בצלאל השכיל להבין יחס מיוחד לארון הברית: המדרש ממשיך ומספר שבשעה שאמר משה לבצלאל ללכת ולעשות את המשכן, אומר המדרש (שם):"במה פתח תחלה"? ו"יעש בצלאל את הארון", (כלומר, בצלאל הבין בפועל שמשמעות דברי משה ללכת ולעשות את המשכן היא בראש ובראשונה עשיית הארון "שהמשכן כולו לא נעשה אלא בשביל הארון").

והמדרש אכן מהללו ומשבחו (ומובן שאכן ירד בצלאל לסוף כוונת משה) (שם): "... זה שאמר הכתוב 'תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק, וְיוֹסֶף לֶקַח' (משלי ט' ט'). משה אמר לו להתחיל במשכן והוא התחיל בארון. למה? בשביל שהארון מקום התורה וכו' ".

עקרונות נוספים במעשה הארון, רעיוניו, ומשמעותו כמצוות הציבור, נלמדים במקומות רבים במפרשים מכל הדורות ואצל חז"ל, וקצרה היריעה להזכיר רבים מהנושאים הכרוכים בענין עקרוני זה. ברם, לענייננו, אדגיש נקודה קצרה: בפרשת תרומה ראינו (שמות כ"ה י'-י"א): "וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים... וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר, מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ" (כלומר מבפנים ומבחוץ).

הארון עשוי מעץ המצופה לחלוטין בזהב מכל צדדיו. יש הרבה מה להרחיב על משמעות שימוש שני היסודות הללו, עץ וזהב. נציין כמה מהן: עץ הוא המייצג החזק של כח הצמיחה, והמשול לתורה- "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ" (משלי ג' י"ח), ולישראל שנמשל בכל רחבי המקרא לסוגים רבים של עצים וצמחים. והזהב, שהוא המתכת האצילה והטהורה ביותר, שאינה מושפעת כלל ממתכות אחרות או מהסביבה.

בכל אופן, בבניית ארון העץ המצופה זהב, מתאר רש"י שנבנו למעשה שלשה ארונות, שנים של זהב ואחד מעץ, פתוחים מלמעלה, ונתן של עץ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של עץ, וחיפה שפתו העליונה בזהב, נמצא מצופה מבית ומחוץ".

ומכאן, אומר המדרש, "שיהא תלמיד חכם תוכו כברו, שנאמר מבית ומחוץ תצפנו". שכשם שהיה הארון זהב מבפנים ומבחוץ, כך התלמיד החכם חייב שיהיה תוכו כברו, פנימיותו כחיצוניותו.

ורבא במסכת יומא ע"ב, ב': "אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם (אמר) אביי ואיתימא רבה בר עולא [אמר] נקרא נתעב שנאמר אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה". אותו אחד ששותה מים (תורה), ואין תוכן כברו, הרי הוא עושה עוולה.

(רמב"ם הלכות דעות פרק ב'): "אסור לאדם להנהיג עצמו בדברי חלקות ופיתוי ולא יהיה אחד בפה ואחד בלב אלא תוכו כברו והענין שבלב הוא הדבר שבפה ואסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הנכרי…. אלא שפת אמת ורוח נכון ולב טהור מכל עמל והוות:"

התורה מדריכה את האדם לאחדות פנימית של אחד בפה ואחד בלב.

מטרת האדם המרכזית, שהיא סיכום מלא לעבודת ה' שלו, ולעצם היותו אדם היא מחשבה ומעשה על פי האמת, כלומר, על פי התאמה מירבית להנחיות התורה ולטבע הבריאה, שיוצר אחד למו. ומי שתוכו כברו, על פי התאמה זו, יוצר לעצמו שם במובן הרוחני, הפנימי של אישיותו, כפי שהזכרנו, והוא חכם הלב האמיתי. כבצלאל.זו משמעות המדרש: " ואחד מה שקונה הוא לעצמו. טוב מכלן מה שקונה הוא לעצמו".

הקב"ה שקרא בשם בצלאל לבנות את הארון, קרא בדיוק בשמו של אותו שאישיותו המיוחדת, מייצגת את עצם המשמעות של הארון שאותו הצטווה לבנות: תלמיד, חכם, צדיק המוסיף לקח, שבהיותו חכם לב, מי שהוא אחד בפה ואחד בלב, נושא בתוכו את התורה, כשם שהארון נושאה, וצומח בלימודה להיות תוכו כברו כמו ארון העץ המצופה זהב טהור מבית ומחוץ.

---------------

בני היקר:

"וידעת היום והשבות אל לבבך"!

עוד לפני קרוב ל-15 שנה שמעתי משפט קצר (בשם הרב ש"ך זצ"ל) שהולך עימי מאז עד היום:

"המרחק הגדול ביותר בעולם הוא המרחק בין הראש ובין הלב".

כפי שאומר דודך הרנ"ג, יכול אדם להיות מומחה עולמי לכושר גופני אך לשקול 150 קילו. לפעמים המרחק רב מאד בין מה שאדם מבין בשכלו כאמת, ובין מה שיכול להביא לידי מעשה, כלומר להשיב אל לבו, ולהגיע למצב שתוכו כברו במלוא מובן המילה. שזו דרגת עבד ה' באמת.

ע"מ להגיע לדרגת היושר והאמת הזו על פי מה שביכולתנו להבין מחכמי הלב כבצלאל, והרמה הרוחנית שקנו להם, יש קודם כל להכיר היטב ובאמת, מה יודעים ומה לא, איך יודעים, מהן המידות שיש לשפר, ומהן המידות שהן חזקות יותר אצל אדם, וזאת לא להתגאות חלילה, כי אם ע"מ להכיר את כלי העבודה שיש לכל אחד.

אך כל זאת על מנת שהכל יתכנס לכדי מעשה. "כי הלומד שלא על מנת לעשות, נח לו שלא נברא". והעשיה בעמל, כשבאה עם ה"וידעת היום", היא היא המאמנת את האדם ומביאתו לדרגה המיוחלת של ההשבה ללב.

ברוך ה' שאנחנו זוכים לזמן לא מבוטל של לימודים ביחד, מה שמעלה ומפתח את הקשר בינינו עוד ועוד.

מלבד עצם הרצון בלימוד, ואהבת הלימוד אשר בו, מוקרנים ממך בקטעים רבים של הלימוד, עוצמה וכח מיוחדים שמשתקפים באופן שבו מסביר את הסוגיה, את המשנה, או כל נושא אחר שבו אנו עוסקים. היסודיות הזו, באה ברוך השם גם בשילוב עם כובד ראש ורצינות רבה, ואלו, אינם יכולים שלא לנבוע מדבקות רבה בחומר הנלמד והבנה של חשיבותו. ועל כך אין לי אלא לברך אותך.

אבל, כפי שכבר דברנו בינינו פעמים רבות, ועוד נמשיך ונזכיר ב"ה, עד כמה שחשובים ויקרים הם אבני היסוד שקיבלנו מה', המתבטאים באשר הם מתבטאים, בין אם בכישרון, יכולת, שכל חריף ועוד, הרי שאלו הן אך נקודת פתיחה למסע עבודת ה' האמיתי וגדילתך לאיש.

מעלת האדם אינה במתנות הבסיס שקיבל, אלא במה שהשתדל ועשה עימם.

והאדם לעמל יולד.

הדרך שכל אחד מאיתנו עובר בהשתמשו בכלים שחונן בהם, מהיום שאתה בן 13 ותחילתו של יום אחד, ועד 120 שנה, היא שתקבע את קנייניך הרוחניים, את שמך במובן הפנימי כפי שהסברנו, ולא מתנות החינם עצמן שהן אך הבסיס שממנו אתה יוצא.

המסע האמיתי הוא העמל שתעמול בלימוד, העבודה האמיתית שתוכה יהיה כברה, ההשתדלות שתנקוט בה תוך שימוש במה שחננך ה', וטוהר הכוונה והבקשה מחונן הדעת הנותן ליעף כח, להתעלות דרגה אחר דרגה בלימוד ובמעשה.

לכן, עליך לזכור שהיום, יום כ"ב אדר הוא אך שער לתחילתו של מסע ארוך עד 120.    

 

ואתה יודע את השיר שאנו שרים בבית, מחובות הלבבות שהוא שיר התעוררות לנפש, שפזמונו:

"ודעי כי תמול לעד לא ישוב, וכל אשר פעלת בו, שקול וספור וחשוב, ואל תאמרי מחר אעשה, כי יום המות מכל חי מכוסה".

"אֱכָל בְּנִי דְבַשׁ כִּי טוֹב וְנֹפֶת מָתוֹק עַל חִכֶּךָ: כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ" (משלי כ"ד, י"ג-י"ד).

 

אי'ל
תגובה לכתבה תגובה לכתבה תגובה לכתבה לחץ לתגובות לכל הכתבות לכל הכתבות הדפסת כתבה הדפסת כתבה שלח לחבר שלח לחבר הצטרף אלינו הצטרף אלינו
כתבות נוספות
פרשת בשלח: עולם חסד יבנה
הרמב"ם כותב ששלש עשרה מידות הרחמים הן תשובה לשאלתו של משה "הודיעני נא דרכיך ואדעך". מה משמעותו של הד...
אי'ל
'ויותר יעקב לבדו'-טעמים ביחודו של עם ישראל
מאבקו של יעקב כנגד שרו של עשו באותו לילה חשוך, מהווה סימן לדורות למאבקינו מול עמים ואימפריות. כמו יע...
אי'ל
עוד בערוץ
תגובות
1. pppsvtVv1
FyRXlGBv zk6uo8769@mail.com 3/2/2016
2. 0GqdwDwX
GeM4G9PYOw yto1cv0ni@gmail.com 3/2/2016
3. NLmgHeIYo
75Yjx7fSjku6 24n1pevsbu@gmail.com 4/2/2016
4. YBzI4KjxGVd
jgMCWVdWvBn 093zcoa4r@outlook.com 4/2/2016
5. i7vPe7Dej
LeHDCNdO2 548opkue@mail.com 4/2/2016
6. wfCXjEN5u
QLXfEqfS 9qp18xth@yahoo.com 4/2/2016
7. y2XMP98Us
CfK8HMbN9 t12b1fahd@hotmail.com 4/2/2016
8. W9r99fQZtgo
qkJ2KHeyAeqB 60o7aex6z@gmail.com 4/2/2016
9. sD7nQ4mDKA
uGxnl6ElC1a 9de8e80wlo@hotmail.com 4/2/2016
10. Jv9uSPV1tlb
2osP7RYasK n7adq2t8z@yahoo.com 4/2/2016
11. si17Nlzh3JV
vOU4VbfzoZ ui0epqq7@hotmail.com 4/2/2016
12. 7IBcQabJql
BAdfXBDgtmVS ja9aldjp8ze@outlook.com 4/2/2016
13. cfI0GXTvdv
HHVHxCcNZQpY tsxaltod0@outlook.com 4/2/2016
14. jmVNRH3qMz
AS5x6kM5DL oublce14s7@hotmail.com 4/2/2016
15. Yk2WjQDcb9
ObvzkKd0lZPt t42vuxswqt@gmail.com 4/2/2016
16. IOMWn75WzU8m
zv7jRXBZG rm1aujq6@mail.com 5/2/2016
17. L8ICgZm4jT
Ladsb08K bax7mt51e@gmail.com 5/2/2016
18. VzjeoiI8i
1BQ8z6GCus qdvj4raz@gmail.com 5/2/2016
19. xLZ7lV6nu
c8yBAihx0YT pqtmumpkfr@yahoo.com 5/2/2016
20. BdhFdMfQ
h7TzCwc4 5y1ijvhl@gmail.com 5/2/2016
21. 4yKelnVpvA
cpApgEoo ej2gv9o1@gmail.com 5/2/2016
22. 71jMg3OFiXOy
SMw4YtDR1u 9vxjye3tx@outlook.com 5/2/2016
23. NB4UJA8HIqK
wxVA0qwO9bXL ky2p38vohw2@hotmail.com 5/2/2016
24. fp7xodpe
0Cg37mroeJk lbx2dpia5vw@hotmail.com 5/2/2016
25. HnXh2df8
xeYwKpVmK b1fsomewsd@outlook.com 5/2/2016
26. HWEuwU4e
xGP1EtAwR8jC hk7l416gsi9@mail.com 5/2/2016
27. T4ZzWbiR6bwm
eN5nZwyc zvcndpk4diu@yahoo.com 5/2/2016
28. W88lmFCI4SX
I0wn9rM8FmAw j4u4yynkvic@yahoo.com 5/2/2016
29. exUZNyghd
nuPqTg22r7 oue0e32c@mail.com 5/2/2016
חדש באתר
בניית אתרים Media 4U