דף הבית המלץ לחבר על האתר צור קשר הערות ותגובות הפוך לדף הבית  
מילת חיפוש :
הצטרף עכשיו:
תורת חיים
הגות עיון ומחשבה
דברי חכמי הדורות
לקח הנביאים
מילון מושגים
עיון פילוסופי
התגלות היסטורית
עיונים בדברי ימי ישראל
עיונים בתולדות האומות
חכמת הכתובים
הלכה ברורה
עקרונות בחינוך
רעיה ואיש
אקדמיה-ביקור וביקורת
הוגים וחכמים אורחים
מהות התפילה
שירה ופיוט

עיונים בדברי ימי ישראל

שקיעת בבל במאה ה-11

במשך כ-1000 שנה ועד לתחילת המאה ה-11, שימשה הקהילה היהודית בבבל, כמרכזה הרוחני החשוב של היהדות, וממנה יצאו הדרכות והלכות ליהודים באשר הם. אולם כמעט בבת אחת, שקע מעמדה של בבל לצד עליית קרנם של מרכזים יהודיים אחרים בגרמניה, צרפת, צפון אפריקה וספרד. מה היו הגורמים לשינוי זה? ניתוח מרתק של כמה סיבות אפשריות במאמרו של פרופסור אברהם גרוסמן

להלן תקציר מאמרו של פרופסור אברהם גרוסמן אצלו למדתי לאחרונה קורס מרתק על פולמוסים שונים בחברה היהודית בימי הביניים. המאמר פורסם בכרך השמיני (חוברת 9) של דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

מה גרם להיעלמותה הכמעט מוחלטת של היצירה הרוחנית במרכז היהודי הגדול והחשוב שבבל לאחר פטירתו של רב האי גאון בשנת 1038? בראשית המאה הזו עוד הייתה בבבל פריחה ספרותית גדולה. ר' שמואל בן חפני גאון סורא שנפטר בשנת 1013 היה יוצר פורה ביותר שכתביו הקיפו תחומי ידע מגוונים כמו פילוסופיה, תיאולוגיה, פרשנות המקרא וגם מונוגרפיות הלכתיות ותשובות בהלכה.

ברם, למן אמצע המאה ה-11 ועד לכיבושה של בגדד ע"י המונגולים בשנת 1258, יש שתיקה כמעט מוחלט בבבל, מלבד כמה תשובות בהלכה ובפרשנות, וחיבור על תחיית המתים שכתב הגאון ר' שמואל בן עלי ברבע האחרון של המאה ה-12.

מה גרם ל-200 שנות יצירה דלה (לפחות מבחינה ציבורית), לאחר מאות שנים של יצירה מפוארת, ולעומת יצירה עניפה שהתפתחה וחוברה במרכזים יהודיים אחרים באירופה הנוצרית והחלק מארצות האיסלם?

עוד גורם שיש בו בכדי להגדיל את הפליאה הוא הגורם הדמוגרפי. בבבל ובאגפיה, ישב בעותה עת רוה מניינו של העולם היהודי. חיו בה מאות אלפי יהודים, והישיבה המפוארת בבגדד הוסיפה להתקיים ולפרוח. כך עולה מתיעוד מסעותיהם של רבי בנימין מטודלה, ורבי פתחיה מרגנסבורג, כ130 שנה לאחר פטירת רב האיי. לפי עדותם עולה, שהיו בישיבות מאות ולעיתים עד 2000 תלמידים, מספר גדול הרבה יותר ממספר התלמידים בישיבות הקטנות שהיו באותה עת באירופה, אשר מנו, במצב בטוב כמה עשרות בלבד, על פי עדויות שונות ועל פי מניינו של רבי בנימין שם.

"ויש לראש הישיבה כאלפיים תלמידים בפעם אחת" וסביבו 500 ויותר וכולם מבינים בטוב" (סבוב העולם לר' פתחיה מרגנסבורג, ירושלים תרס"ה, 141).

רבי בנימין הזכיר את שמותיהם של עשרה חכמים שפעלו בבבל יחד עם ר' שמואל בן עלי. הוא מזכיר את כתבי היחוס של משפחתם ואת תוארי הכבוד שהישיבה העניקה להם. קשה להניח שאילו כתבו ויצרו (ציבורית) היה רבי בנימין מתעלם לחלוטין מיצירתם. והנה, יש להתפלא על כך שישיבה גדולה ומיוחסת של בבל לא יצרה אלא מעט במשך תקופה ארוכה זו, שעה שבישיבות הקטנות של אירופה וצפון אפריקה, הייתה יצירה עניפה ומגוונת מפרי עמלם של דמויות כגון רבנו חננאל, ר' נסים בן יעקב, הרי"ף, הרמב"ם, רש"י ובעלי התוספות.

האם היתה יצירה ספרותית בבבל שאבדה? זו השערה רחוקה שאי אפשר לקבלה. ר' שמואל בן עלי היה אדם דומיננטי ביותר. הוא נתפרסם בזכות הפולמוס החריף שהיה לו עם הרמב"ם. במקורות נשתמרו עדויות על הנהגתו המדינית, על תקיפותו ועל סמכותו הגדולה. היו לו קשרים הדוקים עם מרכזים אחרים ובכללם תימן, ועם חכמים באירופה הנוצרית. אין איפוא להעלות על הדעת שלא היה נשאר הד ליצירתו לו הייתה גדולה ומקיפה, בייחוד כאשר הקשרים בין המרכזים השונים באותה תקופה היו הדוקים למדי. לו הייתה לו יצריה מקיפה, היו לה הדים בדברי בני דורו שהוסיפו להעריץ את חכמי בבל בשל מורשתם.

כך עולה בבירור מתיאוריהם של רבי בנימין מטודלה ורבי פתחיה מרגנסבורג. במאה הי"ג עת הפולמוס הקשה על כתבי הרמב"ם, הציע ר' הלל מווירונה לערוך כינוס כללי של חכמי ישראל ולדון בנושא., ולדעתו ראויים לשבת בראש דיון זה חכמי בבל: "ודע אחי כי בע"ה ית' הנני מעותד לשלוח אגרות גדולות בשנה הזו...ואל קציני קהילות בבל למען העיר רוחם ולבבם לערוך מלחמה נגד חכמי אשכנז וצרפת החולקים על דברי רבינו....וחכמי בבל יהיו המכריעים בדבר זה כי להם את דבר המשפט על כל חכמי ישראל וכולם כפופים להם מדין תורה".

בפולמוס שלו עם ר' שמואל בן עלי ועם חתנו ר' זכריה, הרמב"ם אף הזכיר במפורש את שתיקתם של חכמי בבל ואת מידת ערך דבריהם כעדות גדולתם בתורה. קשה להניח שהיה עושה כן לו היתה יצירה ספרותית מכובדת משלהם. יש להוסיף שהפולמוס התרחש לפני פטירתו של רבי שמואל בן עלי, כך שאין לטעון שיצר מאוחר יותר. בנוסף, יש לציין שחכמי ישראל באירופה ובעיקר בספרד נדרשו הרבה לתורתם של גאוני בבל ובאו עמהם בקשרים, אך לא הזכירו כל יצירה של ממש לאחר רב האי גאון, ומתארים אותו כמי שחתם את תקופת הגאונים.

השתיקה הכמעט מוחלטת של הישיבה הבבלית בתקופה זו ולאחריה הטרידה כבר חכמים יהודים בימי הביניים. התשובה שבפיהם אחת היא. הם שיערו שגזירות קשות פגעו בישוב היהודי בבבל והביאו לירידתו הפתאומית. הסבר זה מצוי בפי של רבי אברהם אבן דאוד, בספר הקבלה שלו, המספר על יורשו של רב האי, רבי חזקיה, שנתפס על ידי השלטונות במוסלמים, ובניו נאלצו לברוח לספרד. והוא מסכם "ואחר חזקיה ראש ישיבה וראש גלות פסקו ישיבות וגאונים". (ספר הקבלה לראב"ד, ע"מ 45)

המאירי ז"ל הביא הסבר דומה בספר הקבלה שלו "מפני שמזמן פטירת רבינו האי ז"ל גדלו הצרות, וגנב לב הבריות לתת את העולם בלבם מרוב צרותם אליו, לרוב העולים והמסים והתשחורות והגזירות, ומעומס האומות עלינו ועבר זמן הגאונות, והגיע זמן הרבנות... ונתמעטו החכמים".

ממקורות הסטוריים אחרים, אין סיוע לטענה הזו של הרעה גדולה במעמדם המדיני, הביטחוני והכלכלי של היהודים. בכל מקרה, אין בכך משום הסבר לתופעה בכללותה. גם אם חזקיה נרדף בשל הלשנה אישית כפי שמספר הראב"ד, עדיין לא נפגע הישוב בכללותו, עד כדי שיכול להתרחש מהפך כללי במעמד הישיבה מבחינה דמוגרפית, כלכלית ותרבותית.

הראב"ד מספר בספר הקבלה על חכם ספרדי בשם ר' יצחק בר' משה שבא בסוף המאה ה-11 לבבל וישב על כסא רב האי ז"ל. הראבS” הדגיש שמדובר בחכם מבין הקטנים שבחכמי ספרד "ולפי דרכנו למדנו שלא נשאר שם ושא לתלמוד בכל ארץ שנער" (הקבלה, ע"מ 61).

לדעת פרופסור גרוסמן חברו יחדיו ארבעה גורמים שהביאו למיעוט היצירה בבבל:

1. גורם חברתי: תפיסת תפקידיה של הישיבה ומקומה בחברה

2. גורם חינוכי: דרכי הלימוד והחנוך בישיבה

3. השפעת הסביבה: סגירות ושמרנות חלקית בחברה המוסלמית הסובבת בבבל במאות ה11-12

4. צמצום הקשרים של בבל עם מרכזים יהודיים אחרים בעקבות פריחת המרכזים באירופה וחורבן קהילת קירואן ב1057.

1. גורם חברתי

כבר באמצע המאה ה-8 חל שינו בתפישת תפקידה של הישיבה הבבלית ומקומה בחברה. הישיבה הפכה למוסד סגור המוריש את המשרות החשובות מאב לבן, כולל את משרת ראש הישיבה. שמרנות וייחוס משפחתי שאפיינו מעתה את הישיבה הבבלית והתעצמו בהדרגה, מסבירים גם את גינוני המלכות והטקס בישיבות בבל בתקופת הגאונים. בתלמוד הבבלי נזכרים שמותיהם של מאות חכמים במהלך המשא ומתן שלא שימשו בתפקיד רשמי בישיבה. בבבל, מוזכרים רק בודדים שלא שימשו בגאונות.

הייתה מגמה בסיסית מצד גאוני בבל להגדיל את כבוד ישיבתם ולתארה כמוסד המרכזי שבו נעשית הפעילות הרוחנית שבאה להדריך את תפוצות ישראל. הגאונים ראו את ישיבתם כגוף המחוקק לכלל ישראל ומכריע בספקות, כמרכז שהכל פונים אליו ותלויים בו. כך למשך כתב רב שרירא גאון בפנותו אל קהילות ישראל בבקשה שיתמכו בישיבתו.

"ודעו כי לא לכבודנו ולא לכבוד בית אבינו דיברנו אליכם קשות כאלה, כי לכבוד ה' ולכבוד תורתו למען לא יאבדון ארבע אמותיה. כי אפילו רבתה תורה הרבה מאד במקומות אחרין, ואולם ארבע אמות של הלכה הנה הם, וזאת הצורה הוא במקום סנהדרין וראשה הוא במקום משה רבינו, ומנהגות סנהדרין מהנה יוצאין. (ב"מ לוין, אגרת רב שרירא גאון).

חכמי הסנהדרין היו מפקחים על חכמי ישיבות אחרות, להכריע בספקות ולהנהיג את האומה כולה. מדברי רב שרירא עולה בבירור, שכך נתפס בעיניו תפקידה של הישיבה הבבלית. דברים דומים כתבו ר/ שמואל בן עלי, והגאון רב צמח שתיאר בסוף המאה ה-9 את הישיבה הבבלית מאז גלות יהויכין כשלשלת החכמה והנבואה שממנה יוצאת תורה לכל העולם היהודי.

במחצית השנייה של המאה ה-11 וה-12 חלו תמורות שהגדילו עוד יותר את כוחה של הגאונות בחברה היהודית, בד בבד עם החלשת כוחה של ראשות הגולה. ראשי הישיבה הפכו אט אט למנהיגים פוליטיים של היהודים וייצגו אותם אל מול השלטונות המוסלמים. ראשות הגולה אף נתבטלה באופן זמני. היה פולמוס עז, כאשר ר' שמואל בן עלי יצא בתעמולה חריפה נגד מוסד ראשות הגולה וניסה לבטלו. ר' פתחיה מרגנסבורג מתאר את רבי שמואל כמנהיגם של היהודים (סבוב ר' פתחיה, ע"מ 10).

וכבר העיר הרמב"ם על ההשפעה השלילית שהייתה לתפיסה החברתית הזאת של מוסד הגאונות בבבל על היצירה הרוחנית. ייחוס אבות ורדיפת כבוד הם גורמים המעכבים את הכרת האמת (אגרות הרמב"ם, מהדורת בענט, 54).

בתב במינוי שנתן החליפה המוסלמי בשנת 1209 לגאון דניאל בן אלעזר, ראש ישיבת בגדד, משתמע שהגאונים הוסיפו לשמש בתפקיד פוליטי מובהק, ולבשו בגדי שרד מיוחדים (כך על פי כתב המינוי). יש לראות גם התופעה זו גורם מכריע לכמות המעטה של היצירה הספרותית בישיבה הארצישראלית במאות ה9-11.

2 .הגורם החינוכי

לשינויים בתפישת מקומה של הישיבה בחברה ובסדרים הנהוגים בתוכה הייתה השפעה ניכרת גם על הפעילות הספרותית שבה ועל היחס שבין מורים ובין תלמידיהם. תיאורים שונים כשל רבי נתן הבבלי ורבי פתחיה מרנגנסבורג מתארים סדר לימוד השומר על ריחוק בין ראש הישיבה לתלמידים "ובית גדול יש לראש הישיבה ומחופה במעילים, והוא מלובש בגדי זהב והוא יושב למעלה והתלמידים יושבים על הקרקע, והוא אומר למתורגמן ומתורגמן אומר לתלמידים, והתלמידים שואלים מן המתורגמן, ואם אינו יודע ישאל המתורגמן מראש הישיבה" (סבוב ר' פתחיה, ע"מ 8-9).

יתכן והאווירה הפורמלית הזאת, לא זו בלבד שלא עוררה תלמידי חכמים ליצור אלא הכבידה עליהם ביותר. מכתב מינוי לגאון הארצישראלי שנשתמר בגניזה הקהירית עולה, כי אדם שלא קיבל את רשותו אף לא היה רשאי ללמד שיעור תורה בפומבי, ומקל וחמור שלא רשאי היה לחבר יצירות בהלכה ללא רשות הגאון. מבחינה עקונית, אף בבבל היתה המציאות דומה אף אם לא נוקשה באותה מידה.

כאמור, פרחו באותה תקופה הישיבות הקטנות של המרכזים באירופה, בגרמניה, ספרד, וצרפת. ר' יצחק בר' שמואל, מגדולי בעלי התוספות המקביל בתקופתו לר' שמואל בן עלי שעל ישיבתו כתבנו מעלה, קבע כי תלמידי חכמים רשאים להתעלם מן ההגבלות המצויות בספרות התלמודית ביחס לכבוד שעליהם לחלוק לרבותיהם:

"אמר ר"י: הא דאמרינן "תלמיד אל יורה הלכה אלא אם כן רחוק ממנו ג' פרסאות זהו בזמן התנאים והאמוראים שמוציאים ההוראות מעומק ופלפול ומידיעה....אבל עתה הפסקים וההוראות נכתבים, והכל יכול להסתכל בספרי הפסקים ולהורות, אין עטרה לרב כל כך כבאותן הימים" (הסמ"ק מצוריך, מהדורת י"י הר שושנים, תשל"ג ע"מ רע"ה).

קביעה דומה חוזרת ונשנית בצרפת וביתר תוקף, בראשית המאה הי"ג. התלמידים קיבלו רשות מפורשת לא רק להורות ולדרוש במקום רבם, אלא אף לסתור את דבריו: "הר' שמואל (משה) מאיורא...ואחיו ר' שמואל מאיורא כתבו באגרותיהם: "מיום שגלו אבותינו וחרב בית מקדשנו ונשתבשו הארצות ונתמעטו התורות והלבבות, אין לנו עוד לומר מורא רבך כמורא שמים, וכל הדינין הראויין לעשות תלמיד לרב נתבטלו, כי הגמרות והפירושים והחידושין והחיבורים הם המורים והאנשים והכל לפי פקחות הלבבות (אחרות חיים לר' אהרן הכהן מלוניל, הלכות תלמוד תורה, סימן כ"א).

כללו של דבר, ההבדל באווירה החינוכית בין בבל לאירופה יתכן והיה בה גורם מכריע להבדל בפוריות היצירה בין שני המרכזים.

3. השפעת הסביבה

יודעים אנו עד כמה חזקה הזיקה שבין היצירה הרוחנית בחברה היהודית בימי הביניים ליצירה הרוחנית בסביבתם, הן בארצות האיסלאם והן באירופה הנוצרית. בתקופה הנידונה חלה ירידה משמעותית (או כדברי ההיסטוריון ברנרד לואיס, "ליקוי מאורות") ביצירה המוסלמית בהשוואה לתקופות אחרות באיסלם. יתכן ויש לתת הסבר חלקי ביותר לצמצום הדרסטי ליצירה אצלנו. (פרופסור גרוסמן לא מסביר יותר מזה, אולם הייתי משער שכוונתו שלא היה צורך יהודי להדרש להשפעות אפשריות מצד כתבים מוסלמים כפי שהיה צורך בתקופת ר' סעדיה גאון, וכפי שהיה צריך בחלק מארצות אירופה באותה תקופה, מה שאולי והשאיר את היצירה, לו הייתה כזו, פחות ציבורית, אי"ל).

4. צמצום הקשרים עם מרכזים אחרים

הפריחה הגדולה של מרכזי התורה בצפון אפריקה, ספרד המוסלמית ואירופה הנוצרית הביאה לפגיעה קשה בישיבות בבל, גם מבחינת התמיכה הכלכלית בהן, ועוד יותר מכך מהבחינה המוראלית. כל עוד חשו רבני בבל שהם משמשים מדריכי האומה היתה משמעות ממשית לתביעתם לשמש כסנהדרין לעם היהודי והיתה להם מוטיבציה להדריך מרכזים אחרים באמצעות שאלות ותשובות. עתה, משפרחו המרכזים האחרים, יש להניח שהצטמצם הקשר בין מרכז בבל ושאר המרכזים, וירדה התמיכה הכלכלית בבבל. יש להניח שההתקפה של שבטי הבדווים על קהילת קירואן ב1057, היתה גם היא גורם מחבלף שכן קהילה זו הייתה הקבילה שתמכה ביותר בבבל מכל קהילה אחרת בעולם היהודי.

תקציר מאמרו של פרופסור אברהם גרוסמן, ע'י אי'ל
תגובה לכתבה תגובה לכתבה תגובה לכתבה לחץ לתגובות לכל הכתבות לכל הכתבות הדפסת כתבה הדפסת כתבה שלח לחבר שלח לחבר הצטרף אלינו הצטרף אלינו
כתבות נוספות
האם משנה היות דבר מה אמת היסטורית או לא?
שווה בנפשך סרט או ספר על השואה עם המחשה של שפל המין האנושי הנאצי לעומת גבורת נפשו של יהודי זה או אחר...
אי"ל
עוד בערוץ
תגובות
1. yVsaVANoz
hTiAdPNtDCJ dua8ibbhf@yahoo.com 3/2/2016
2. WkTlij5XuX
M7MRR2l3 uxprdwxn@outlook.com 3/2/2016
3. cloyT4WHm
4Jkg92Y2h3P l6qo9r9d@yahoo.com 3/2/2016
4. vwcNnCHYLZpW
4mAPFxW42k3 k8hb3aolmca@hotmail.com 3/2/2016
5. 1ekLewWio
H1deSWZTK 5mfmdg3y8@outlook.com 3/2/2016
6. v3mp0Ki2AFD
OrPAlzRG bpukgvusih4@mail.com 3/2/2016
7. My2nosNe3oI5
id5uFxBXi84 2ghe5kak@gmail.com 3/2/2016
8. 9cZ95axXTS
k8d8hNTLmhm ql1b08gzam@hotmail.com 3/2/2016
9. 0rORPZGSVL4X
FZWboFSAU0lt nmvlulkov@outlook.com 3/2/2016
10. eERI4Vm8YMA
uNOZEzNrmi or93p2tk0ae@outlook.com 4/2/2016
11. Z1ALPTo6GzA
t4cSp7F86cnC 4f9fgsnyz@mail.com 4/2/2016
12. YB3uwEc1sW
OM8CSAd2mY nt6ba42a5ti@yahoo.com 4/2/2016
13. GTauWlod0E
WEiKuNQcV5 riboi392t7e@yahoo.com 4/2/2016
14. Pa6YMfOfWZvG
gOHcGvG5 vrluuqjubk@mail.com 4/2/2016
15. krIkAYpPi6
UOAfq9XMQGXN 76otvdnib@hotmail.com 4/2/2016
16. gSsseWkpcPRT
BfXfehngM 17iudklgmof@yahoo.com 4/2/2016
17. 9LrfCSIb0IeO
e8nWbBFKZ 7xmchbki@yahoo.com 4/2/2016
18. Yj15DCzqTV9t
YwCJ7euj iaqy9heyy@outlook.com 4/2/2016
19. JqVrFnz4
FyT74kPR 62bpkqh17@outlook.com 4/2/2016
20. tOqMtSHmiJ0
YpTPCmSD wz0okoapljw@mail.com 4/2/2016
21. BM7LNCkaN0
J2dtmftV tfd55cw7of@gmail.com 4/2/2016
22. NdFPlzqM
sN2H7E5g 4zczsz4fxe@gmail.com 4/2/2016
23. YnxxGiLJbvb
MZ82mfMpKqI mp1spy3bt@gmail.com 5/2/2016
24. WrmtpfsFy
gGf1YZV6r s2r6u6bwr1@yahoo.com 5/2/2016
25. v3v121aOR9dF
C7utLKjy9l elnipek3f@outlook.com 5/2/2016
26. c22ZzJZ4g8f9
PB9aAKeFSpcf ztf3p22mu4c@gmail.com 5/2/2016
27. 4laEG4ICuUh
MX2UQnnw fq4k3pt7u37@mail.com 5/2/2016
28. JPfOQXQ9hm3
G9a6o8WfhIg jteh0xa1x@gmail.com 5/2/2016
29. cU5oL4WviXC
F1rcJe19Ua sl94x5677@gmail.com 5/2/2016
30. JWcWl8FHrAg
TYboULLa53C 99c7quocbl@outlook.com 5/2/2016
חדש באתר
בניית אתרים Media 4U