דף הבית המלץ לחבר על האתר צור קשר הערות ותגובות הפוך לדף הבית  
מילת חיפוש :
הצטרף עכשיו:
תורת חיים
הגות עיון ומחשבה
דברי חכמי הדורות
לקח הנביאים
מילון מושגים
עיון פילוסופי
אצל גדולי הפילוסופים
סוגיות פילוסופיות
מטאפיזיקה ואפיסטמולוגיה
אתיקה ופוליטיקה
הגות היופי -אסתטיקה
התגלות היסטורית
חכמת הכתובים
הלכה ברורה
עקרונות בחינוך
רעיה ואיש
אקדמיה-ביקור וביקורת
הוגים וחכמים אורחים
מהות התפילה
שירה ופיוט

מטאפיזיקה ואפיסטמולוגיה

דיאלוגים במנהרת הזמן- חלק ב' סתירת דברי שפינוזה ואריסטו

קבוצת פילוסופים והוגים מכל הזמנים התכנסה לועידת פסגה פילוסופית לדיון בסוגיה מטאפיזית יסודית: האם ניתן להוכיח או לזהות את קיומה של מהות אלוהית? בדיאלוג השני, המובא להלן, ממשיך הדיון בנושא, בין הרמב"א, ובין אריסטו, אקווינס וברוך שפינוזה
לדיאלוג להלן קדם דיון קודם אותו ניתן לקרוא בלינק הבא: לדיאלוג מספר 1 בין אריסטו, תומס אקווינס וברוך שפינוזה

רמב"א: אריסטו ואקווינס ידידי.... אמנם צודקים אתה ברוב דבריכם, אך בסופם אף אתם מסתבכים בסתירה....

אריסטו: אני?.... הכיצד?

רמב"א: אתה צודק אריסטו, באמרך, שלדברים יש זהות, ושחוק הסיבתיות, ובמיוחד הנחת היסוד שלו על זהותם הקבועה והאמיתית של ישויות, הם היסוד למערכת המושגית של האדם. אקווינס, אף אתה צודק באמרך שהטוען שסיבה ומסובב הוא תהליך אינסופי, או שתהליך שינוי הוא אינסופי הוא אכן מסתבך בסתירה.... אבל שימו ליבכם לסוף הטענה המשותפת לשניכם.... אתם שניכם אומרים שמכיון שלא יתכן תהליך סיבה ומסובב אינסופי, הרינו להניח סיבה ראשונית שקוראים לה סיבת הסיבות, או משנה ראשוני שדוחף את כל השאר...והוא בלתי משתנה לעומתם...

אקווינס: ארשה למורי, עליו נסמכתי להציג את הטענות שהן הבסיס לדברי.

אריסטו: כן. ובכן, נכון. אכן טענתי ואחרי תלמידי אקווינס, שלא יתכן תהליך סיבה ומסובב אינסופי, ולכן ישנה סיבת הסיבות, או מניע ראשוני בלתי מונע, הדוחף את השאר. ואכן החזקתי שאותו אחד הוא הא-ל, והוא בגלל עליונותו, עיצב מה שרצה בחומר, שאף הוא היה תמיד קיים... לאחר שעשה זאת, הרי שאינו משפיע כאן עוד, אלא בעקיפין דרך הנעתו הראשונה וסיבתו המתחילה.

רמב"א: אני יודע שכך טענת. וכאן חוסר שלמותה של טענתך. גם אנחנו רואים את הא-ל כמניע בלתי מונע, אולם, אתם שוגים בהפרדה המאבדת את כל משמעות התפישה הזו למעשה. לא רק שאתה טוען שחומר הוא קדמון, מה שמהווה בפני עצמו סתירה, וכניסה לתחום של שתי ישויות (החומר הקדום והא-ל הקדום), אלא ברגע שאתה מתייחס לסיבה ראשונית או למניע ראשוני כמנותק משאר הסיבות או התנועות, באמרך שהוא החל אותם... ועכשיו הם נעות בעצמם בלעדיו, הרי אתה אומר בדיוק את הדבר שממנו רצית להשמר...וסותר עצמך משני כיוונים

אריסטו: אנא באר את דבריך!


רמב"א: אם אתה אומר שהסיבה הראשונה, קרי, אותו כח בלתי משתנה שאין לו סיבה עומד מעל כל השאר, אך אין לו חלק בשאר, אתה מציב אף לו גבול... ומפריד אותו בהכרח מכל השאר, ובכך סותר את היותו אינסופי.

אריסטו: איזה גבול הצבתי?

רמב"א: הגבול הוא..... הדבר עליו השפיע. שהרי אתה מציג את הדברים גם כ 1) נפרדים (החומר הוא קדום ונצחי והמניע שלך רק משפיע עליו, אך לא ברא אותו, ו-2) לאחר שהניע, הכל נע בלעדיו והוא אינו מעורב עוד, מה שאף הוא מפרידו, ומשית בו גבול מושגי ומצמצם

אריסטו: המממממ....

רמב"א: וסתירה נוספת, הקשורה לראשונה, היא ....שכאשר אתה אומר סיבה ראשונה, אתה מתכוון שהיא אינסופית? שהרי אין לה סוף או התחלה.

אריסטו: כן, היא ראשונית, בלתי משתנה ואינסופית, שהרי אין לה סוף או התחלה

רמב"א: אבל אמרת שאינסוף אינו אפשרי.... אז כיצד אתה עכשיו אומר שהוא אפשרי... ועוד מנתקו משאר הסביבות שאחריו ובכך עושו סופי.....?

אריסטו: אם כך, אתה אומר מה ששפינוזה אומר.

שפינוזה: כן.... אתה אומר שאי אפשר להפריד סיבה ראשונית משאר הסיבות כי הכל זה מערכת שלמה אחת שהיא סיבת עצמה....

רמב"א: לא ולא. לא הפרדה, וגם לא הגשמה.......אף אתה שפינוזה סותר עצמך. דבר ראשון כפי שאריסטו ביאר לך, אכן אין אפשרות לאינסופיות סיבתית, בין אם נמתחת ובין אם מעגלית....ובנוסף, הינך מסתבך בכך שאתה משתמש במושג העולם, או הטבע, לדבר לו אתה קורא א-ל.

שפינוזה: מדוע?

רמב"א: כי הטבע, בהגדרתו הוא כינוי לסך של תהליכים מותנים, סופיים וסיבתיים. ואם אתה אומר שמערכת זו, היא הדבר המוחלט שקיים, והטבע, שלהשקפתך אין בלתו, הוא הוא השלם שלו אתה קורא א-ל, הרי שסתרת את עצמך, כי לקחת דבר שהוא סופי, וקראת לו נצח.....וכך גם האל שלך, אל שאותו הגשמת, אמנם בתחכום, אך בטעות....בניגוד לדת אבותיך. ובנוסף, כפי שאריסטו הראה לך מהיבט אחר, הרי שמכיון שתהליכים אלו מורכבים מעצמים סופיים, בעלי יחס ביניהם, הרי שאי אפשר שיהיו אינסופיים, לא מצד היעדר גבול, ולא מצד העדר סיבה.

שפינוזה ואריסטו: ואיך אתם, היהודים, מסבירים את האלוקות, הקיום, והיחס ביניהם?

הרמב"א: אנחנו מסתכלים על הדברים מראשיתם....בצורה אחרת .......אך זה כבר נושא לדיון אחר.

אי'ל
תגובה לכתבה תגובה לכתבה תגובה לכתבה לחץ לתגובות לכל הכתבות לכל הכתבות הדפסת כתבה הדפסת כתבה שלח לחבר שלח לחבר הצטרף אלינו הצטרף אלינו
כתבות נוספות
דיאלוגים במנהרת הזמן- חלק ד': משמעותן של מילים
בהמשך לשני הדיאלוגים הראשונים שכללו דיון בין אריסטו, תומס אקווינס, שפינוזה והרמב"א על מהותו של האינס...
אי'ל
דיאלוגים במנהרת הזמן- חלק ג': אינסוף בפועל או כפוטנציאל?
בהמשך לשני הדיאלוגים הראשונים שכללו דיון בין אריסטו, תומס אקווינס, שפינוזה והרמב"א על מהותו של האינס...
אי'ל
עוד בערוץ
תגובות
חדש באתר
בניית אתרים Media 4U